ייתכן שהתופעה הזו הייתה זכאית לתואר המפוקפק – תקיעה מספר 1. אבל נהיה גמישים. מי שעוד צריך להיות גמיש הוא מי שמנסה להגיע ברגל לחוף הים של תל אביב. הולך רגל שכזה נתקל בכמה וכמה אוטסטרדות; רמזורים שנותנים עדיפות למכוניות; מרחב ציבורי מוזנח; חניונים ושאר מרעין בישין. אבל חמור מהכל הוא מצב המדרכות. דוגמה מובהקת לכך היא המדרכה (אם אפשר לקרוא לה כך) באחת מהירידות המרכזיות לחוף בתל אביב – זו של רחוב פרישמן.
בניגוד לכבישים הרחבים שבמקום – הירקון, פרישמן והרברט סמואל, להולכי הרגל השאירו מרחב שלעתים בקושי מספיק לאדם אחד:
כאילו לא די בכך, הנהג הישראלי הממוצע (בגיבוי רשויות החוק, שלא אוכפות את העניין) חושב שזה נורמלי לחלוטין לעמוד על פיסת המדרכה שנותרה:
ייתכן שזו פרצה שקוראת לגנב. אם המדרכה הייתה נראית כאילו המטרה שלה לשרת הולכי רגל, אולי (אבל בהחלט לא בטוח), גם הנהגים היו מכבדים אותה.
ולבסוף, אי אפשר בלי יזמי הנדל"ן והקבלנים, שתורמים אף הם לביזיון:
לסיכום, תל אביב בתחילת שנת 2011, כמו ישראל באופן כללי, שכחה שהפרט הוא שצריך להיות במרכז המדיניות, ולא רק אם הוא בעל רכב או בעל הון. בשביל המסקנה הזו לא צריך לפשפש בתקציב העירייה. מספיק לצאת ביום שישי ולשים לב למה שקורה על המדרכות שלנו:
הרחובות של ג'יין
בלוג עירוני בהשראת ג'יין ג'ייקובס
אליאב – תמונות סוף!
רק רציתי להגיד שפרישמן הוא לא הירידה היחידה לים ושהמצב מזעזע בכולן – בלי אפליה. בירידה מבוגרשוב אין רמזור לא באוטוסטרדת הירקון ולא באוטוסטרדת הרברט סמואל שהחציה שם היא ממש סכנת חיים (העיקר שיש את גן/חניון לונדון שיראה יפה מהאוטו), וגורדון מסתיים בצומת איימתנית שלוקח משהו כמו 10 דקות לחצות אותה.
אלו רק המקומות הקרובים, לחצות מנוה צדק לים או מרמת אביב זה סיפורים אחרים לגמרי אבל אף אחד מהם לא מעודד..
תודה.
ברור שהמצב מזעזע גם במקומות אחרים. פרישמן הוא רק דוגמה אחת. דוגמה נוספת היא, כפי שאמרת, המעבר מנווה צדק לים (שאין), שלא לדבר על אזור שוק הכרמל המצחין. ממליץ גם לנסות לרדת לים מאזור גבול יפו-בת ים. לא משימה פשוטה.
ויי, חוף פרישמן!!!!!!! בעיניים עצומות אקח אותו כעת על שלל מפגעיו, קבלניו, עבריניי החנייה ואף המדוזות.
ומה הפתרון שאתה מציע? בעיות יש למכביר…
אפשר להציב עמודי חסם לאורך כל המדרכות בעיר, השאלה אם זה לא יצמצם עוד יותר את תנועת הולכי הרגל. אני גם לא מבין מה אתה מצפה מהעירייה היא גם ככה נותנת עשרות אלפי דוחות בשנה על עבירות חנייה כאלו.
אגב אם אתה מזהה מקום מועד לפורענות תשלח את התצלום לעירייה ותבקש שיציבו עמודי חסם- אתה תופתע ממהירות הטיפול.
(לפני יומיים הגשתי תלונה ובקשה להציב עמודים מול איכילוב, יש מקטע שחסרים בו עמודים ורכבים חוסמים את הרחבה כמו ברברים- התמונות למי שרוצה לראות בפורום תל אביב בתפוז).
לירן – אני מוחה נגד התפיסה הזו שמניחה שהאיש שמציף את הבעיות הוא האיש שצריך לספק את הפתרונות.
יש חלוקת תפקידים בעולם, יש אנשים עם כישורים שונים, ויש אנשים, כמו עבדך, שפשוט אוהבים להתלונן.
לירן, העירייה בקושי אוכפת חנייה על מדרכות. מציע לך להסתובב במרכז העיר בסופי שבוע. עמודי חסם זה רק חלק מהפתרון. הפתרון האמיתי הוא הרחבת המדרכות ככה שיתאימו לבני אדם. וכן, זה בא על חשבון רכב פרטי. כך עושים היום בכל הערים המתוקנות שתל אביב שואפת להידמות אליהן.
לא הבנתי את הפתרון.. איך הרחבת המדרכה מונעת חנייה על המדרכה?
ובקשר לחנייה אני לגמרי מסכים שצריך להגביר אכיפה, פשוט להסתכל בנתוני
המשטרה לשנת 2010 כדי להבין שלא ניתן דוח אחד בישראל לאופנועים שחוסמים
את המדרכות בעיר.
ויפתח אם בא לך רק להתלונן אז בכיף אני מחפש גם אפשרויות פתרון, לא תמיד
יש אוזן קשבת ומישהו שמוכן לתרום או בכלל יכול. אבל כשאתה מצליח לשנות
משהו קטן במערכת התחושה פנטסטית ובעבור כך שווה להעלות הצעות לפתרון
גם אם אתה ספציפית לא מטפל בהם. (לקחתי עצות של שכנים והעברתי את
הנושאים לטיפול העירייה). ובאופן מפתיע יש הצלחות.
זה עניין של גישה כללית. כמו שכתבתי, כשהתשתיות הציבוריות משקפות כזה זלזול תהומי בהולכי הרגל, זה לא מפתיע שהנהגים גם מזלזלים בהם. אם במקום האוטוסטרדה המוזרה שיש בחלק האחרון של פרישמן היה נתיב אחד, אולי משולב, ומדרכות מטופחות, אפשר שנהגים היו חושבים פעמיים אם להתנהג ככה.
גם המדרכות באבן גבירול הורחבו והן מטופחות אבל עדיין חונים שם אופנועים ומכוניות. סביבה מטופחת לא משנה דפוסים ברבריים. רק קנסות והרבה.
כמה מרגיז!!
[...] Streets, documenting mishaps, errors and crimes of urban planning in Israel (mostly Tel Aviv). In his latest post, Lieblich writes: "In sum, Tel Aviv at the beginning of 2011, as Israel in general, has [...]
התרגזות היא השלב הראשון של האוטו-אמנציפציה
[...] 1. אליאב נתקע בדרך לים. [...]