גיוון שימושים בפארקים

2 07 2009

לפני כמה שבועות כתבתי פוסט שעסק, באופן כללי, בתנאים שנדרשים להתקיים לשם הקמת פארקים מוצלחים. בין היתר, אחד התנאים הוא גיוון שימושים בפארק, אשר מביא להימצאות אנשים רבים בו לאורך רוב שנות היממה – באופן המונע יצירת פארקים עצובים ונטושים.
לשם הדגמת גיוון השימושים המתאפשר בפארק בסביבה עירונית, בחרתי להביא פארק עירוני הנחשב לבין המוצלחים מסוגו בעולם – ברייאנט פארק שבמרכז מנהטן:

ברייאנט פארק, כמו פארקים רבים מסוגו, נחשב במשך שנים לכישלון מהדהד. במהלך שנות ה-70 הפך כינויו ל "Needle Park" בשל פעילות הסמים הענפה שהתקיימה בו לאור היותו כמעט נטוש לחלוטין. לקראת סוף שנות ה-80 הוחלט לשפץ את הפארק, כשהמתכננים אבחנו, באופן נכון, את הכשל של הפארק בכך שהוא היה מנותק לגמרי מהרחובות סביבו, בין היתר באמצעות הגבהה. הפארק לא היה חשוף לרחוב, ולכן הפך למקום מאיים. כיום הפארק ממש "זולג" לתוך הרחוב:

עיון בתצלום האוירי של הפארק למעלה חושף שלוש נקודות כלליות מעניינות, שעשויות לשפוך אור, מעבר לגיוון השימושים, על ההצלחה שלו:
1. הפארק קטן – קטן יותר מגן מאיר בתל אביב. אפשר שזה מה שיוצר את הצפיפות העירונית החיונית בו.
2. רק כרבע מהשטח מכוסה דשא. זו מסקנה שבהחלט עשויה לתרום כאשר מתכננים פארקים בארץ, לאור מצב משק המים. מסתבר שפארק לא חייב להיות מכוסה לגמרי בדשא. להפך.
3. הפארק ממוקם באזור בעל צפיפות עירונית גבוהה ביותר, מה שמאפשר את גיוון השימושים הבריא שבו.
נעבור להדגמת הגיוון הזה, שמאפשר כאמור נוכחות מתמדת של אנשים בפארק. כפי שנראה, חלק ממאפייני הגיוון דורשים השקעת משאבים שוטפים רבים. עם זאת, חלקם אינם דורשים בהכרח השקעה כספית מרובה (יצויין שהפארק כיום, בעוד שהוא כפוף למחלקת הפארקים העירונית, ממומן ומנוהל שלא שלמטרות רווח על ידי גוף פרטי/ציבורי – סוגייה הראויה לדיון נפרד).
אם כן, אלו מספר דוגמאות המשקפות את שלל סוגי השימושים בפארק:

כפי שרואים בתמונה, בפארק פוזרו מאות כיסאות ושולחנות, שניתן להזיזם לכל מקום בפארק. זה מאפשר למבקרים להחליט בעצמם איפה לשבת ולקבוע במידה רבה את אופי הפעילות שלהם.

[בתמונה מימין: הדשא מוקף ב"רחובות" אספלט, שמאפשרים שימוש מוצל בימים שחם מדי לשהות בדשא החשוף. כן ישנו במקום קיוסק/בית קפה.]

[למטה מימין: במקום מופעלת פינת קריאה(!) ובה מאות ספרים שניתן לקחת ולקרוא בחינם. כפי שרואים בפינה הימנית העליונה של עגלת הספרים, הספרייה פועלת בחסות הבנק הענק HSBC. לטעמי זוהי דוגמה מובהקת לשימוש נבון בחסויות: החסות התאגידית מוצגת באופן בולט אך מאד צנוע. אין כוכב סגול ענק ומנצנץ של סלקום, או שור בצבעים של בנק לאומי, אך התאגיד עדיין מקבל קרדיט ראוי ומידתי.]
מלמטה תמונה נוספת של אזור הקריאה על רקע הדשא:

מסך להצגת סרטים בערבי הקיץ (בחסות HBO, אבל שוב באופן מאד צנוע):

שיעורי יוגה בחינם:


כישראלי, אחד הדברים שהיו הכי מעניינים בעיני היא העובדה שהכיסאות, הספרים ושאר החפצים הפזורים בפארק לא נעלמים, למרות שיש במקום כל כך הרבה אנשים. התשובה הקלה היא שמדובר בעניין "תרבותי" – אך אני לא מסכים לכך. [בתמונה מימין, אזור צ'יל אאוט.]
הסיבה שהחפצים לא נעלמים טמונה דווקא בעובדה שכל כך הרבה אנשים נמצאים בפארק. המבקרים הרבים בפארק בעצם משמשים כשומרי החוק והסדר מעצם נוכחותם. קשה מאד להעלים חפצים כשיש באזור נוכחות כזו ערה של בני אדם.
לסיכום, מדובר במרחב עירוני משובח ביותר. הוא משקף את ההבנה שהקמת פארק, בפני עצמה, אינה בהכרח משביחה את המרקם העירוני, וכי פארק צריך לקיים מספר תנאים כדי לעשות זאת. בעיקר, שווה לשאוב השראה מהשימושים הניתנים למימוש באופן זול יחסי – כגון הספריה והקרנת הסרטים; וכן מהתכנון המוצלח – שלדעתי, לטווח ארוך, אף מוזיל את התחזוקה של המקום (למשל, הקמת אזור דשא קטן יחסית, שעלות אחזקתו תהיה בהתאם קטנה יותר, וחסכונית יותר במים).


פעולות

Information

11 responses

2 07 2009
אורן

מקסים!

2 07 2009
יוסי

מאוד מעניין – אני בדיוק קורא את הפרק על הגנים ב"מותן וחייהן.." וזו המחשה מאוד מוצלחת!

2 07 2009
אמיר כרמל

אני גם קורא את הספר, כך שהתחברתי מיד לפוסט.
נכנסתי לראש של ג'יין ואני בוחן את כל הפארקים והגנים לפי העקרונות של ג'יין.
יש לי פארק גדול בגבעת שמואל שאני יכול לצפות מהחלון ולנתח איזה איזורים הם בשימוש ואיזה לא, המסקנות לגבי האזורים השימושיים:
משחקי הילדים
מתחת לעצים גדולים ומצלים
מתחם הכלבים, אבל לא ממש עמוס

מסקנה מרכזית, צל,צל,צל!! אין מספיק צל, יותר מדי "מדבריות" דשא
בארץ הבעיה מספר אחת היא צל בפארקים.

2 07 2009
אליאב

אורן יוסי – תודה רבה.
אמיר – מסכים לגמרי בעניין הצל. נראה לי אבל שיהיה מעניין ינתח את הפארק שאתה מדבר עליו גם ביחס לציר הזמן. האם הוא פעיל גם בערב? האם יש סביבו רחובות חיים שהופכים אותו למקום חיוני?

3 07 2009
עמית

מעניין ויפה מאוד. אני זוכר את ברייאנט פארק כילד מבקר בעיר ב-1993 ואיזה מהפך עבר בו כשחזרתי לבקר באזור אחר כך. עכשיו השאלה היא איך מתרגמים את זה למעשים, קשה לעיריות שלנו לתחזק את המרחב הציבורי ברמה נאותה אז גם להכניס אליו עוד שימושים?

3 07 2009
אליאב

עמית – דבר ראשון צריך לתכנן מראש פארקים בצורה שמעודדת שימושים מגוונים. אבל אם חושבים על משהו שכבר קיים – אז צריך לבחור מקום מתאים – לא גדול מדי (כגון גן סאקר) ובאזור עירוני יחסית צפוף. קצת קשה לי לחשוב על דוגמה בירושלים, אבל בתל אביב משהו כמו גן מאיר יכול לעבוד. דבר שני נדרשת מינהלת יצירתית לגנים העירוניים – שהגדרת התפקיד שלה תכלול לא רק השקיה וכד' אלא גם קידום השימוש בפארקים (אולי איזה גוף משותף של מינהלת הגנים + אגף תרבות, נוער וכו'). שלישית, לדעתי שימוש נכון בחסויות יכול לפתור הרבה מהבעיות, כל עוד שהחסות לא משתלטת על כל המרחב (כמו שלצערי קורה בתל אביב באירועים ציבוריים). למשל, אני ממש לא חושב של-Yes, לצורך העניין, יהיה אכפת לרכוש 1000 ספרים אם הלוגו שלהם יהיה על העגלות.

3 07 2009
ערן טרבלסי

אליאב, מה לגבי גן העצמאות? הוא לא גדול מדי (ואם כן, אפשר לקחת את אחד החלקים שלו – הוא לא לגמרי רציף), והוא נמצא בלב העיר. נכון שהפעילות העירונית לא מתרחשת בצמידות אליו, אלא במרחק מה, אך היא מקיפה אותו מכל עבריו. אגב, לי באופן אישי דווקא יהיה חבל אם הוא יהפוך להיות שוקק מדי – אני אוהב את תחשות הרוגע שבו, אבל אני מבין את חשיבות העניין.

לגבי חסויות – חודש לאחר שנפטר אהוד מנור הייתה הופעה לזכרו בפארק הירקון, שתנובה נתנה בו את החסות. משני צידי הבמה היו שלטים גדולים של תנובה (שלט אחד בכל צד), שניתן להבחין בהם בלי מאמץ, אך הם לא הציקו בעין. וזה הכל. כך נוצר מצב שבו כולם ידעו על החסות, אבל החסות לא האפילה על האירוע שלשמו היא נוצרה מלכתחילה. עד היום אני רואה במקרה הזה דוגמה לאיך צריכה להיראות חסות. היום אני יכול להשוות אותה גם עם החסות ש"ישראל היום" נתנו למופע המחווה לאריק איינשטיין – דגלים אדומים, פרסומות שמוקרנות על המסך לפני המופע, נאום של מנכ"לית העיתון… נו באמת. היה באמת מופע טוב, רק חבל שדחפתם את עצמכם לגרונם של הצופים.

4 07 2009
אליאב

ערן – לגבי גן העצמאות, ראה את הדיון בתגובות כאן. לדעתי יהיה קשה מאד ליצור אווירה עירונית אמיתית בגן העצמאות, בעיקר, כפי שאמרת, בגלל הניתוק של מהרחוב סביבו. לעניין החסויות, מסכים לגמרי. יש אולי סיכוי שהמצב משתפר בארץ, כי אנשים התחילו להביע ביקורת על החסויות הצעקניות. אבל בגדול, לצערי, רוב החסויות אכן נראות כמו מה שתיארת במופע שהיה בירקון.

12 07 2009
לרמן

תקן אותי אם אני טועה, אבל לפי מה שאני יודע בבריאנט פארק (המוצלח מאוד, ללא ספק) ומקומות דומים בניו-יורק אשר מנוהלים ע"י גופים כאלה ואחרים הכסאות וכן שאר הציוד שניתן לגנוב מאופסנים ומקופלים בשעות הלילה.

12 07 2009
אליאב

אתה צודק במאה אחוז. הפארק נסגר ב 23:00 בחודשי הקיץ והדברים האלה נאספים. עם זאת, במשך היום, וגם בשעות החשיכה לפני הסגירה (בזמן שמבקרים במקום אלפי אנשים), אין כמעט שום פיקוח על הדברים.  

25 08 2012
ווטסו בצפון - אורי

אם כבר מדברים על פארקים ועל הירגעות – אני ממליץ לקחת יום חופש ולנסות – ווטסו בצפון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: