שלושה פנים של דיור ציבורי

9 07 2009

סוגיית הדיור הציבורי היא אחת מסוגיות המדיניות המורכבות ביותר שקיימות, בין היתר משום שהיא משיקה לשאלות רבות – הקשורות, למשל, למדיניות תכנון; למדיניות רווחה; להיקף תחולתן של זכויות אדם חברתיות ועוד.
הכתוב בפוסט הזה יוצא מנקודת הנחה (שבה אני מאמין) שהזכות לדיור היא אלמנט חשוב מתוך שלל זכויות המשנה המרכיבות את זכות האדם לקיום מינימלי בכבוד. אם אנו מקבלים את ההנחה הזו, הרי שחובתה של המדינה לספק דיור נאות למי שאין באפשרותו/ה לעשות כן. עם זאת, הקמת מבנים לדיור ציבורי, ובמיוחד פרוייקטים מסוג "פינוי-בינוי", צריכה להיבחן היטב ובביקורתיות ראויה. פעמים רבות, מה שמניע את הפרוייקטים הללו הוא לאו דווקא הרצון למלא את חובת המדינה לספק דיור, אלא הרצון לפנות את התושבים העניים היושבים על קרקעות בעלות פוטנציאל במרכזי ערים, ולדחוס אותם במגדלים/שיכונים כך ש"יתפסו פחות מקום". כשהמוטיבציה להקמת השיכונים היא כזו, בדרך כלל מגיעות, יחד עם הפרוייקט, שלל בעיות אורבניות שמתפתחות בכל מקום בו אין רחוב – אך ביתר שאת כאשר מדובר בריכוז של אנשים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה במקום אחד.
להדגמת חלק מהבעיות האורבניות שמתעוררות בשל הקמת דיור ציבורי בשיטת "פינוי בינוי" בחרתי להביא את מגדלי הדיור הציבורי Grant Houses שבמערב הארלם במנהטן:

[Grant Houses הם הבניינים הגבוהים המוקפים בחצרות ירוקות במרכז התמונה. הקו הצהוב הוא המתווה המקורי של רחוב 125 – הרחוב המרכזי וההיסטורי של הארלם. הקו הכחול הוא המתווה של רחוב 125 כיום – המתווה המקורי הוחרב בעת בניית הפרוייקט.]
מעניין לבחון את הפרוייקט הזה בשלושה מישורים – שבירת הרחוב; יצירת אזור גבול פנים עירוני; והשפעתו על הפשע באזור. ראשית, ראוי לציין שרחוב 125, בנוסף לחשיבותו ההיסטורית כמרכז התרבות האפרו-אמריקאית בארה"ב, ידוע כאחד מהרחובות העירוניים המוצלחים, על אף מעמדם הסוציו-אקונומי הלא מאד גבוה של רוב יושביו (מה שמעיד על כך שאין קשר בהכרח בין מעמד ובין איכות אורבנית – נושא ראוי לפוסט בפני עצמו) – כך ששבירת הרחוב על ידי הפרוייקט מהווה אובדן רציני.
שבירת הרחוב: הפרוייקט נבנה בשנות ה-50, כשהאידיאולוגיה הרואה ברחוב מקור כל רע שלטה ללא עוררין. הרחוב נתפס כמפחיד ומסוכן. הפתרון פשוט: נחריב את הרחוב, ונבנה במקומו "אין-רחוב". כדי למנוע, חס וחלילה, מהרחוב לעבור בתחומי הפרוייקט, פשוט הסיטו את הרחוב (כפי שרואים בתמונה הראשונה), כך שנוצרה "ברך" המחלקת את המרחב האורבני באופן מלאכותי.

בתמונה מימין רואים את רחוב 125 במבט של ממזרח למערב, ממש לפני ה"ברך" שיוצר הרחוב המוסט. ניתן בקלות להתרשם מהיעלמות הרחוב בצד הדרומי, היכן שבנויים המגדלים. ומה בצדו הצפוני של הרחוב? אמנם שם אין מגדלים, אך נוצרו בלוקים ארוכים יותר מאלו שבשאר המרחב – עובדה, אשר יחד עם האין-רחוב שיוצרים המגדלים מדרום, הובילה להתפתחותו של מרחב אורבני כושל יחסית לסביבתו:

יצירת אזור גבול פנים עירוני: מעניין לבחון מדוע לעתים לשני רחובות סמוכים אופי שונה לחלוטין (לדוגמה – רחובות אלנבי ורוטשילד, כביש 1 בירושלים משני צדדיו). הסיבה טמונה בקיומם של מחסומים לפיתוח עירוני. שבירת הרחוב בהחלט עשויה ליצור גבול שמהווה מחסום שכזה. בהקשר של Grant Houses, הדבר בולט ביותר ולכן מהווה דוגמה מצויינת. הפרוייקט, למעשה, חוצץ בין המרחב של אוניברסיטת קולומביה ובין הארלם. ובהתאם, צפונית לרחוב 123 (היכן שמתחיל הפרוייקט), משתנה אופי הרחוב באחת:

בתמונה רואים את הפינה של רחוב 123 ואמסטרדם (רחוב אמסטרדם מוביל לתוך הפרוייקט, ורחוב 123 מהווה את הגבול הדרומי שלו), במבט דרומה. כפי שרואים, ברחוב יש בתי קפה סטודנטיאליים שמאפיינים את רחוב אמסטרדם באזור האוניברסיטה.

מבט מאותו מקום צפונה ממחיש את השינוי העצום שבמרחב. חציית רחוב 123 צפונה כמוה כחציית גבול – גם לעניין אופי הרחוב, וגם לעניין זהות האתנית של רוב הולכי הרגל. הנוכחות של הפרוייקט העצום מקבעת את הגבול הזה.
הנקודה השלישית בה אגע, בקצרה, היא השפעת הפרוייקט על הפשע באזור: כאמור, הנחת היסוד של מתכנני הפרוייקט הייתה שהרחוב הוא שורש כל רע. הרחוב הוא זירת פשע. הרחוב יוצר קונפליקטים. הפלא ופלא, עיון בסטטיסטיקה של מעשי הרצח באזור מלמד שבין השנים 2003 ו-2009, ארעו בשני הבלוקים של הפרוייקט בלבד, פי 2 מעשי רצח מאשר בכל רחוב 125 – לכל אורכו(!). ללמדנו, שאין כמו רחוב אורבני טוב ועמוס בהולכי רגל כדי ליצור ביטחון. שוב, המשמעות אינה דווקא שריכוז העניים במקום מוביל לאלימות, אלא שחיסול הרחוב, שיוצר מרחבים נטושים ולא מפוקחים על ידי הציבור, מוביל לכך.
לסיכום, הספקת דיור ציבורי היא מחובותיה של מדינה.עם זאת, אין שום סיבה שדיור ציבורי ייבנה על חשבון רחובות – דווקא שילוב פרוייקטים של דיור ציבורי במתווה העירוני עשוי לתרום הן לסביבה העירונית והן לדיירים הזכאים.


פעולות

מידע

2 responses

10 07 2009
אביב

הייתי שולח לך מייל בנושא אבל אין פה כתובת.
בכל מקרה, חדשות טובות.

10 07 2009
אליאב

נו, גם הבית שלה למכירה. אם יש למישהו כמה עשרות מיליונים פנויים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: