שלושה מגדלים, שתי מדרכות

14 08 2009

והפעם עוד שלוש דוגמאות לקשר בין מגדלים בתל אביב לבין הרחוב שתחתם, והדגמה של השפעתם על תנועת הולכי הרגל שבקרבתם. נוכחות מצומצמת של הולכי רגל על מדרכות מסמלת את התקרבותה של קריסה אורבנית, משום שהיא משפיעה לרעה על שרידותם של השימושים שברחוב, ועל תחושת הביטחון הכללית של התושבים – דבר שמוביל, כמעגל קסמים, להמשך התפוררות הרחוב.

המגדלים בהם נדון ממוקמים, בסמוך זה לזה, בסביבות שדרות רוטשילד – שניים על השדרה עצמה, ואחד ברחוב שד"ל, מספר מטרים מהשדרה. שניים מהם מציגים את הפסול באופן בנייתם של מגדלים בישראל – לפחות בכל הקשור עם יחסי המגדל והרחוב – ובעיקר, בהקשר זה,  את האופנה המפוקפקת של בניית מרחבי כניסה סטרילים אשר יוצרים "חורים שחורים" ברחוב. המגדל השלישי מהווה דוגמה לכך שאפשר גם אחרת. 
המגדל הראשון הוא חדש יחסית – מגדל הבנק הבינלאומי:

בתמונה למעלה אנו רואים את רחבת הכניסה העצומה של המגדל. לא ברור את מי הרחבה הזאת אמורה לשמש, בין היתר, משום שכרגע אין בה ספסלים או דבר אחר הרומז על כך שהיא אמורה לשרת בעתיד מישהו מעבר למעטים שנכנסים למגדל (בהנחה שלא כולם מחנים את הג'יפים שלהם בחניה שמתחת ונכנסים ישר דרך המעלית). מה שכן ברור הוא שהרחבה הזאת למעשה "נגסה" ברחוב – וכמובן שכל מעשי שימור הבית שברקע, שימור ראוי בפני עצמו, אינם יכולים לפצות על הנזק הזה. ניתן היה לומר כי הרחבה תשמש אולי את הולכי הרגל שבשדרה – אך מעבר לעובדה שאין בה כל רהיט רחוב שאמור לעודד שימוש שכזה, הרחבה אף מופרדת מהרחוב באמצעות מספר מדרגות, אשר סותמות את הגולל על סיכויי הפיכת הרחבה למעין כיכר עירונית.


הדוגמא הבאה היא ממגדל אלרוב, הממוקם בסמוך למגדל הבינלאומי,  מעבר לרחוב שד"ל. גם כאן, אמנם בזעיר אנפין יחסית לבינלאומי, המגדל מציג רחבת כניסה סטרילית, ובהתאם לכך הרחוב שליד משמש בעיקר לחניה של קטנועים. שני המגדלים הללו – או ליתר דיוק, הקשר שלהם עם הרחוב – מייצגים תפיסה ארכאית לפיה תפקידו של המגדל הוא לנתק את יושביו מהרחוב "המפחיד" שלמטה. חס וחלילה שמא בכירי הבינלאומי יתחככו באנשים המיוזעים המצטופפים בכניסה לבניין – נתקין להם רחבה סטרילית שבה לא תפגע האוטונומיה הפיזית שלהם. מעניין שאפילו האמפייר סטייט בילדינג – שנחשב למגלומני ביותר בתקופתו – לא כולל רחבה עד כדי כך מנותקת. לעומת זאת, מהצד השני של השדרה, בדיוק ממול, ממוקם מגדל ציון – כן, המגדל של מקס ברנר – אשר מציג גישה שונה בתכלית:

בניגוד לשני המגדלים הקודמים, מגדל ציון (בתמונה למעלה) יוצר חזית לשדרה, ובה בתי עסק פעילים. בתי העסק אף יוצרים עירוב שימושים בריא – חנות בגדים, בנק, ובית קפה אשר פתוח עד לשעות הלילה המאוחרות – דבר שמבטיח נוכחות של הולכי רגל ברחוב לאורך רוב שעות היממה. ואכן, ניתן לומר שמגדל ציון, על אף חוסר ההתאמה הבסיסי לארכיטקטורה ההיסטורית של שדרות רוטשילד, אינו גורע מהרחוב ואף תורם לו.

להבדל בין שני המגדלים הראשונים לבין השלישי ישנה השלכה מיידית על אופיו של הרחוב – המתבטא במדרכה – אשר סמוכה להם.

כך נראית המדרכה שמתחת למגדל הבינלאומי:

וכך – להבדיל ובאותו זמן בדיוק  –  נראית המדרכה שמתחת למגדל ציון (בתמונה למטה).

לא צריך להיות מתכנן ערים כדי להבחין בהבדל ולהבין את הסיבות שגורמות לו, ולהשלכות של הדבר על המרחב העירוני.


פעולות

Information

12 responses

15 08 2009
יוסי

אחלה פוסט . בכלל , אני משתמש בדוגמאות מהבלוג שלך כדי הסביר לאנשים שמעולם לא שמעו על ג'י גי'ייקובס על עירוב שימושים , וזה מאוד self – explaining 

15 08 2009
אליאב

אחלה. תודה רבה.

16 08 2009
אסף

הנה עוד פוסט על רחבת הכניסה למגדל הבינלאומי הראשון
http://lerman.blogli.co.il/archives/963

16 08 2009
אורן

אני קורא את הספר של ג'יין ג'ייקובס בימים אלה (אוקיי, בחודשים אלה 🙂 ותולש לעצמי את השיער מרוב תסכול. איך זה שדברים שעיתונאית אמריקאית הבינה בעצמה לפני חמישים שנה, רק על ידי התבוננות בערים ואהבה כלפיהם, עדיין לא מובנים לאנשים שמנהלים את הערים בישראל?
הפוסט הזה הוא דוגמה מצויינת לנקודה די פשוטה שמשפרת את הרחוב בצורה משמעותית אבל עושה רושם שרשויות התכנון בישראל לא מתחשבות בה בכלל.

16 08 2009
אליאב

תודה כמובן לאסף וקשלק וללרמן שהיו הראשונים ששמו לב לרחבה של הבינלאומי, עוד בזמן הבנייה.

אורן – זה אכן מדהים. לדעתי האנשים "שמנהלים את הערים בישראל" מודעים היטב לדברים הללו. סה"כ אני מניח שהספר של ג'ייקובס נלמד בשנה א' בכל מקום בו האנשים הללו למדו. העניין הוא שהתכנון שג'ייקובס מציעה יוצר מציאות כלכלית טובה יותר בטווח הארוך, ואילו האנשים ש"מנהלים" את העניינים בארץ רוצים הצלחה כלכלית קצרת טווח ופופוליסטית. הקמת מגדל מגורים "יוקרתי" באמצע רוטשילד יוצרת הצלחה כזו – ליזם, לארנונה וכו' – אך במחיר כבד של דרדור הרחוב בעתיד, אשר יוביל לפגיעה כלכלית אנושה. אבל עד אז, מעשה שטן, האנשים שאישרו את ההקמה כבר לא יעמדו לדין הבוחר.

16 08 2009
אורן

דווקא הנושא של הקשר שבין המגדל לרחוב הוא משהו שהעירייה יכולה להתעקש עליו ולחייב את היזמים לבנות את קומת הקרקע בצורה טובה יותר, לא? איך זה יכול לפגוע ביזמים או בבניין? הבניין יהיה פחות "יוקרתי"? וגם אם לדעת היזמים התשובה היא חיובית – האם העירייה צריכה להיכנע להם? למה? היזמים יעבירו את הבניין לרמת גן או לאשדוד? הרי שדרות רוטשילד הן מיקום שאין לו תחליף.
ואגב, קשה לי להאמין שרון חולדאי, למשל, קרא את הספר.

16 08 2009
אליאב

העירייה לא צריכה להכנע, אבל עובדתית היא עושה את זה. לפחות בעניין המגדל של הבינלאומי, כביכול הייתה צריכה להיות "זיקת הנאה לטובת הציבור" שם שהתממשה בצורה מאד בעייתית (ראה את הלינק שאסף שם לפוסט בנושא אצל לרמן). וכן, יש תפיסה בארץ שמגדל יהיה יותר יוקרתי אם יהיה לו לובי ענק ורחבת כניסה.
לגבי חולדאי – לא יודע אם הוא קרא – אולי שווה לשלוח לו עותק מתנת הבלוג 🙂

16 08 2009
ערן

1. סחטיין, לדעתי אתה מלך.

2. לפחות בלימודי האדריכלות שלי בטכניון לא הוזכרה ג'יין ג'ייקובס אפילו פעם אחת.

3. אדריכלים אוהבים רחבות סטריליות כי אם אתה נותן לאנשים מרחב פעיל הם משתמשים בו ומקלקלים את האדריכלות.

4. התכוונתי ברצינות להערה 3.

17 08 2009
אליאב

תודה. אז אם הבנתי נכון את הערה 3, רחבות כניסה לא קשורות בעיקר לדרישות של היזם וליוקרה כביכול?

17 08 2009
ערן

אני לא בטוח שהיוזמה לרחבות כניסה מגיעה מן היזמים.
לא אתפלא אם היא נובעת מכוונות טובות של אדריכלי העירייה שרוצים שהמגדל ייתן 'משהו' לציבור, רק שהם לא בהכרח יודעים מהו הדבר הזה שהמגדל אמור לתת.

6 07 2010
בניית מלון בשדרות רוטשילד: צעד חיובי, המבחן יהיה בביצוע « הרחובות של ג'יין

[…] אנחנו מכירים את הנטייה הישראלית המצערת לבנות מגדלים מנותקים מהרחוב , לעתים בתוספת מס-שפתיים של "זיקת הנאה" לציבור, […]

9 09 2010
שופוני יא נאס « הרחובות של ג'יין

[…] כמו אוסף פיצוציות באלנבי. הגדיל לעשות מגדל הבינלאומי, המגדל האהוב עלינו בבלוג, שהפרוג'קטור ששמו עליו הוא האור הכי חזק שרואים בתל […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: