330% תכנון גרוע

14 10 2009

אתמול פורסם שבחודשים האחרונים היה זינוק של 330% במכירת בתים בגליל, כאשר 60% מהרוכשים מגיעים מהמרכז. אני בטוח שכל מיני שרים במשרדים קיקיוניים מיד יקחו קרדיט על "ההצלחה" המאד מפוקפקת הזאת. הרי מדובר ב"חיזוק הפריפריה", (שלא לומר "ייהוד" הגליל). ומיד, כאילו בתיאום, פולט ראש הממשלה את אחת מהאמרות ההזויות ביותר שנשמעו מפיו של מי שהתיימר בזמנו להיות שר האוצר הבא של איטליה: "המנוע החזק ביותר לפיתוח הגליל הוא מחיר הדיור בגוש דן". לא אפשרויות תעסוקה, לא מוסדות חינוך מובילים, לא חיי תרבות (חס וחלילה, לא הקמנו מדינה כדי ליהנות), וכמובן שלא חיים אורבניים, הם שימשכו את טובי בנינו ובנותינו לגאולת הקרקע בגליל. לא ולא! דווקא מדיניות מגדלי היוקרה הסופר-קפיטליסטית של עיריית תל אביב היא שתוביל לשגשוגה של הפריפריה. איזה יופי ש"היד הנעלמה" פועלת והכל מסתדר בדיוק לפי התיאוריות הניאו-ליברליות שלנו, אותן תיאוריות שנבעטו בבושת פנים מהבית הלבן לא מזמן, על ידי ההוא שזכה בפרס השבוע.
אז במקום להביט על הנתונים בסיפוק, כדאי מאד שמקבלי ההחלטות בישראל של סוף שנת 2009, יתחילו לתת את הדעת לעובדה המדהימה (שלא לומר מבישה) שנכון להיום – ונראה שכך יהיה גם בעתיד הקרוב לעין – אין במדינת ישראל ולו מרקם אורבני משמעותי אחד צפונית לירקון. הפריפריה הצפונית מורכבת כולה (למעט חיפה המידרדרת) מכפרים, מצפים, יישובים קהילתיים ופרברים ללא רחובות – סביוני חדרה, סביוני עפולה וסביוני קרית שמונה, שאין להם כל זכות קיום ללא קשר ישיר ברכב פרטי לתל אביב (כביש 6 מישהו?). אילו היו מקבלי ההחלטות משכילים להתייחס לעניין הזה, היה מתבהר להם באחת שורש הבעייה ביחסי הפריפריה-והמרכז במדינה: הפריפריה לא מציעה חיים אורבניים, שנדרשים כדי ליצור דינמיות חברתית, תרבותית וכלכלית. כל עוד שכך יהיה, הפריפריה לעולם לא תוכל להוות משקל נגד לגוש דן, והפערים רק ילכו ויעמיקו. במקום להתענג על כך ש"צעירים וצעירות שאינם יכולים לחיות לקנות דירה בגודל אמבטיה בפאתי פתח תקוה, יכולים לקנות בית צמוד קרקע כאן [בגליל]", על ראש הממשלה להבין שפיתוח הפריפריה חייב להיעשות באמצעות תכנון אורבני, ולא באמצעות פיזור אוכלוסין שמקומו בימי חומה ומגדל, ובוודאי לא דרך דחיקת האוכלוסיה מהמרכז באמצעות מדיניות שמובילה למחירי דיור אסטרונומים.
יוצא שהפריפריה לא מרוויחה, מכיוון שללא תכנון אורבני היא לעולם לא תמריא; ואילו המרכז מפסיד, כי הצפיפות האורבנית שבו יורדת.
אם כך יימשך, צפוי לנו עתיד שכולו ראשון לציון מערב ומצפה חמציצים ד'.


פעולות

מידע

19 responses

14 10 2009
רועי שהגיע אחר-כך

אני מסכים במאה אחוזים. מעניין, אגב, שהאנשים שחושבים שמדיניות שהופכת את תל אביב למקום שיותר ויותר קשה לאנשים להרשות לעצמם לגור בו הם גם אותם אנשים שמתלהמים בשצף-קצף נגד הבועה של "מדינת תל-אביב".

14 10 2009
מורין

אני חושבת שדוקא יש כמה מרקמים אורבניים קטנים חוץ ממרכז ת"א. נראה לי שעם קצת מחשבה ופעולות נכונות אפשר להעיר את מרכזי הערים הותיקות (הרצליה, פתח תקוה, ראשון וכאלה) וליצור אורבניות מקומית (יש קצת בכפר סבא למשל). הבעיה היא שכל המקומות האלו משקיעים בטירוף בלהתפזר עד קצה גבול היכולת במקום לשפר את החלקים שיכולים להשתפר.

לגבי הגליל והפריפריה הרחוקה – מסכימה לגמרי עם מה שכתוב.

15 10 2009
דרומי

אני בכלל לא בטוח שאתה צודק, לפחות לא לגמרי.
אני גר בכפר (בקיבוץ, אקצ'ואלי) בין השאר בגלל שאורבניקה לא מעניינת אותי. טוב לי עם משטחי דשא במקום כבישים. יש גם אנשים שבוחרים לחיות בראשון מערב או במודיעין בגלל שפרברי שינה זה מה שמתאים להם – הם לא רוצים פאב מתחת לבית, הם רוצים מגרש משחקים קטן והרבה שקט. אורבניקה זה חשוב, אבל זה לא מתאים לקיבוץ.
אני גם לא בטוח שישראל מספיק גדולה כדי לטפח יותר ממטרופולין אחד.

having said that, אין ספק שצריך לדאוג שכל מקום שרוצה להיות אורבני יעשה את זה, ושיהיו מרכזים אורבניים למי שקצת יותר רחוק מתל אביב (אני אוהב להיות קיבוצניק, אבל לא אוהב שבאר שבע לא יכולה להעניק לי חוויה נורמלית של שיטוט ברחובות וישיבה בבתי קפה)

15 10 2009
יאיר

100% מסכים אתך! ביבי גם אמר בכנסת שמתהווה "פקק צפיפות ענק ברצועת החוף בין גדרה לחדרה". האם הוא מדבר על הפריפריה כאמצעי להורדת הצפיפות במרכז? כמו שכתבת – פיזור אוכלוסייה. כאילו לא השתנה כלום מתכנית שרון (1951).

ד"א – אני חושב שחיפה אולי מתדרדרת, אבל היא היא המטרופולין של הצפון, היא מתפקדת ככזו, וצריכה חיזוק ככזו ולא הקמת מרכז נוסף.

דרומי – קצת סתרת את עצמך – אני מסכים עם מה שכתבת בסוף – שבאר שבע צריכה להפוך למרכז מטרופוליני. הדרך לשם ארוכה, ויכולה להתחיל בכך שהקיבוצים לא יוכלו לפתח שכונות קהילתיות בכזה היקף, שגורמות לתחרות אמיתית בין הקיבוצים לעיר, כשלקיבוצים יש את המשאב של הפשרת קרקע חקלאית.

15 10 2009
אליאב

דרומי – אין לי כל כך בעיה עם קיבוצים (בהנחה שאנשים עובדים בתחומי הקיבוץ). הבעיה העיקרית היא עם פרברים. אני אסתכן במידה של פטרנליזם ואומר שאנשים שגרים בפרבר וטוענים שכיף להם נמצאים קצת בתודעה כוזבת. "פאב מתחת לבית" זה לא העיקר. העיקר הוא בעירוב שימושים שמאפשר להם להגיע למקום עבודה בלי ליסוע 50 דקות הלוך וחזור, שזהו אורח חיים מדכא ביותר. העיקר זה חיי תרבות נגישים. גם שקט אפשר להשיג במרחב אורבני שמתוכנן כראוי (תראה את ה-cross streets בניו יורק למשל, חלקם שקטים מאד). 
ומעבר לפטרנליזם, האנושות כבר לא יכולה להרשות לעצמה פרבור בשל השלכותיו הסביבתיות. ואם כבר קייימים פרברים, ובהנחה שאי אפשר לשפר את המרחב שלהם ולהפוך אותם ליותר אורבניים, אז לפחות תחבורה ציבורית נורמלית שתהיה.

15 10 2009
שירי

הנה עוד זווית על נושא הפרברים: http://www.youtube.com/watch?v=VGJt_YXIoJI
אם כי במובן המקומי שלנו, ישראל, המשמעות היא רחבה עוד יותר: לא מדובר רק באיכות הסביבה ואיכות החיים, כמו שמציג הסרטון, אלא בחשיבות מדינית – להוציא את המדינה גם מחוץ לגוש דן והשרון, צמצום הפערים האדירים, הבאת אפשרויות תעסוקה גם ל"פריפריה". טוב, לא נראה לי שבאמת צריך להסביר למה זה כל כך חשוב. כן חשוב להסביר שרק דיור במחיר מציאה לא יעשה את זה.

15 10 2009
אליאב

שירי – אני חושב שמחשבה מדינית עומדת גם מאחורי מדיניות פיזור האוכלוסין. מהסיבות שכתבת, זאת מחשבה מדינית מוטעית כי היא לא יוצרת פריפריה חיונית אלא להפך. ההתכווצות כיום של ישראל כלפי פנים היא תולדה של מתיחת האוכלוסין הזו ללא בסיס איתן – מעין "בועה" של פיזור אוכלוסין.

23 10 2009
ערן טרבלסי

אני חושב שיש עיר (קטנה) אחת בצפון שיש בה אורבאניות לא רעה ומרכז עיר שעובד יפה – נהריה (העיר שגדלתי בה). לא שאין בה בעיות (למשל המחסור במוסדות תרבות, תחבורה ציבורית נורמלית), אבל אני חושב שלמרות הבעיות יש בה תפקוד סביר, שגם כולל עירוב שימושים.

18 11 2009
עמיה

מזל טוב ליום ההולדת של הבלוג, ותודה על הארותיך הנבונות. כל המבט שלי על העיר בה אני חיה השתנה מאז שאני קוראת את דבריך.

28 02 2010
אבי

החיים האורבניים הם תוצאה של דינמיקה כלכלית, לא תנאי לה. לאורך השנים הקימו בפריפריה מאות מרכזים מסחריים (ע"ע עיירות הפיתוח), אבל אף לא אחד מהם יצר "מרקם עירוני", כפי שהיה אמור לקרות לו הם היו תנאי לדינמיקה כלכלית.

28 02 2010
אליאב

נראה לי שניתן להסכים שתכנון אורבני הוא לא תנאי מספיק לחיים אורבניים, אבל הוא תנאי הכרחי בהחלט לחיים אורבניים ולתוצאה הכלכלית שנלווית אליהם. לגבי ערי הפריפריה שאתה מתייחס אליהן, לצערי הרבה מהן אינן מתוכננות בצורה עירונית (עירוב שימושים, תכנון לטובת הולכי רגל וכו')

2 03 2010
דניאל גת

אני ממליץ לקרוא ולחשוב על מה שערן טרבלסקי כתב. נהריה היא אמנם יישוב מוצלח ובעל איכויות עירוניות. היא הייתה כזאת עוד בתקופת ראשית המדינה, הרב הרבה לפני בוא הקניונים. החו טהעיקוניות של בנימינה נובעים (אני כמעט בטוח) משדרות הגעתון המהוים הן בולבארד, הן מרכז העיר והן השער לעיר.

אגב גם לקריית חיים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, לכל אחת מהן יש שדרת כניסה המהווה שער ומרכז. לא ברור לי למה הן הרבה פחות מוצלחות מנהריה.

אגב, בהרבה ישובים קטנטנים באירופה ובאנגליה יש רובע מרכזי (עם רחוב מרכזי) בעלי אוירה מאד עירונית. זה איננו תלוי בגודל אלא בצפיפות הבינוי ברחוב המרכזי ורצף של חיי מסחר ותעסוקה בו (וגם מגורים בקומות שמעל — למי ששוחר פעילות). ראוי מאד לא להרחיב רחוב כזה, להפוך אותו לאוטוסטרדה ולהפריע למעבר הבאים והשבים מגדה לגדה.

2 03 2010
אליאב

מסכים. יש הרבה מקומות עם פוטנציאל אורבני בפריפריה הישראלית. העניין הוא שאנחנו מחסלים אותם עם עוד ועוד פרברים וקניונים. צריך לנצל ולשקם את המקומות שאותם הזכרת.

5 03 2010
ערן טרבלסי

דניאל, אפילו כשאני כותב בפירוש את השם שלי אנשים הופכים אותו לטרבלסקי? 😆
אגב, מעניין שלמרות הקניון שהוקם בדרום העיר לפני כעשור (אם אני זוכר נכון), שדרות הגעתון בהחלט ממשיכות להוות את מרכז הפעילות הבלתי-מעורער של העיר.

5 03 2010
דניאל גת

Sorry ערן טרבלסי. כעונש, אני אמלא דף שלם בשמך המאויית נכון.

כנראה שהייתי שתוי באותו זמן. ראה איזו דייסה עשיתי מהמשך הפיסקה . . .

לנהרייה יש בעייה אחת בכל זאת — הכביש הבין עירוני מנתק את הקטע שממזרח. במחשבה שנייה אני רואה בעייה נוספת; הקטע המזרחי מתוכנן על פי התורה הסדורה של משרד השיכון, כאוסף של שיכונים, בניגוד לגריד הצפוף (200 מ' בין רחוב לרחוב) והחלקות הפרטיות הקטנות שמקנים לנהריה הותיקה את הרצף העירוני שלה.

5 03 2010
אליאב

הבעיה שאני רואה בנהריה, כמו גם בערים ישראליות אחרות, היא שהיא בנויה בשיטת ה-Main Street, יעני, רחוב עירוני ראשי עיקרי אחד, שהכל מסביבו סובל מהפרדת שימושים כזו או אחרת. זה מזכיר לי את רעננה למשל. כדי ליצור סביבה איכותית צריך לפחות שני רחובות ראשיים בעיני, שמעודדים תנועה מאחד לשני. כתבתי על זה כאן:
http://eliavism.blogli.co.il/archives/135

6 03 2010
ערן טרבלסי

דניאל,
אין חולק שהשכונות במזרח העיר לא מהוות אורבניות במיטקה (אולי בעבר, כשהאזור המסחרי, שעד היום מכונה "המעברה", תפקד בצורה נורמלית).
לגבי שמי – אל תדאג, אני כבר רגיל. אבל אני עדיין רוצה לראות את הדף ההוא

אליאב – מה שכתבת נכון חלקית. גם לאורך רחוב הרצל שחוצה אל הגעתון יש עירוב שימושים יפה (וגם לאורך רחוב וייצמן במידה מסוימת). נכון שאין רחוב שמקביל לגעתון שיכול להיחשב כרחוב ראשי, וזה פוגע בתנועה בין רחובות.

30 03 2010
דניאל גת

אני חושב שיישוב קטן — כל עוד הוא לא גדל מעבר ל 20, 30 אלף תושב — יכול להיות מוצלח למדי גם עם יש לו רק רחוב עיקרי יחיד, פלוס רשת רחובות צפופה ומחוברת היטב אליו (דוגמת נהריה). גיאומטריה חלופית טובה היא רחוב ראשי ורחוב משני לו הניצב לו; הצומת הופך להיות האתר המבוקש ביותר. זאת גם גיאומטריה טובה למרכז של רובע בעיר עם יותר ממרכז יחיד. מרכז עיר מוצלח עם שני רחובות ראשיים מקבילים הוא מרכז אמסטרדאם, בו הרחוב המקביל הוא רחוב קניות המיועד להליכה בלבד ומצא במרחק בלוק אחד מהרחוב העיקרי, עם רחובות קצרים המחברים ביניהם. יתרון נוסף של ארגון מרכז אמסטרדם הוא שבקצותיו שני עוגנים: האחד הכניסה / יציאה של תחנת הרכבת ובקצה השני כיכר דאם.

16 03 2011
קשקשניהו « הרחובות של ג'יין

[…] בין היתר, בהתייחסויות שלו לכל מה שקשור לתכנון ארצי. כבר כתבתי על זה בעבר. אבל היום, כפי שפורסם במארקר, […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: