זה לא סוד שבישראל קיים קו דק ועמום בין צבא לבין אזרחות, עד כדי ערבוב ואף היפוך בין התפקידים שמיועדים לשני המרכיבים הללו של החברה. דוגמאות לעניין הזה יש למכביר: מוות של חייל בפעילות מבצעית נתפס בחברה, ככלל, כאסון "גדול יותר" ממוות של אזרח; יישובים אזרחיים משמשים, לכאורה, להשגת יעדים "בטחוניים"; ואילו מנגנונים צבאיים משמשים למטרות חינוכיות-אזרחיות (מורים-חיילים, היאחזויות, גלגל"צ ועוד).
צעד נוסף בשרשרת הזו היא עיר הבה"דים שמתוכננת לקום בצומת הנגב.
דומה שקיים קוצנזנזוס בין אנשי הנדל"ן וראשי הרשויות המקומיות בדרום לגבי האפקטים החיוביים כביכול שאמורים להיות לפרוייקט הזה. לטענתם, הקמת עיר הבה"דים תוביל לתנופת פיתוח, לעלייה במחירי נדל"ן, וכמובן (איך אפשר שלא) – תצמצם את הפער בין המרכז והפריפריה. הם מצפים לעשרות-אלפי אנשי צבא ונספחיהם שיהגרו בהמוניהם ליישובי וערי הדרום. האיוולת שבמחשבה הזו פשוט לא נתפסת – אף אם נתעלם מהבעיות הסביבתיות שנובעות מעצם הקמת הבסיס. נראה כי ראשי הרשויות בירוחם, באר שבע, אופקים, דימונה וערד חושבים שהפיתרון האידיאלי לבעיות המורכבות של האזור טמון בהפיכת הערים שלהם לערי שינה של עיר הבה"דים (זאת בנוסף להתאבדות העירונית של באר שבע בשנים האחרונות, בדמות מרכזי הקניות בשולי העיר). בהתאם לכך, מתוכננים ברשויות האלה פרוייקטים אנטי-אורבניים לרוב, שנועדו "לקלוט" את אותם היוממים במדים.
עיר הבה"דים אולי תתרום לעליית מחירי הנדל"ן, אך היא לא תתרום כהוא זה לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. הבסיס מתוכנן במרחק של עשרות קילומטרים מהערים הקרובות (אני מניח שמאילוצי שטח אש). במקרה הטוב, סגל הבסיס ייסע בבוקר מהערים לעבודה, וישוב בשעות הערב. למעשה, זהו פרבור לכל דבר. למעט פקקים, עיר הבה"דים לא תתרום דבר לחיים העירוניים באזור (גם זאת בהנחה שאכן מדובר ב"עשרות אלפי" תושבים חדשים – אני בספק אם יש כל כך הרבה אנשי קבע שיגורו בערים. פעם אחרונה שבדקתי צה"ל הוא בעיקר צבא סדיר ומילואים). היא לא תתרום לרחובות הערים; היא לא תתרום לעירוב השימושים בהם; היא לא תתרום לגיוון והיא לא תתרום לתרבות.
כבר אמרנו, צמצום הפערים בישראל יתאפשר רק כאשר יתחילו לתכנן אזורים אורבניים שבכוחם להתחרות, ולו במידה, בתל אביב. רק כשלאנשים בישראל תהיה אלטרנטיבה עירונית ראויה, ניתן יהיה להתחיל לדבר על צמצום פערים. רק אז ההגמוניה התרבותית והכלכלית המוחלטת והלא-מאוזנת של תל אביב תתערער (באופן בריא). כיום, כשאין בצפון ולו מרחב עירוני איכותי אחד, ובדרום המצב אף יותר גרוע – עיר הבה"דים רק תסייע להפוך את ישראל למדינה שמפרברת את עצמה לדעת, ללא כל אור בקצה המנהרה. אילו הקמת הבסיס הייתה נלווית לתכנון להחייאה אורבנית של האזור – ניחא. אבל הגישה שמובילה למסקנה הבעייתית כאילו בסיס צבאי – גדול ככל שיהיה – יביא לבדו לשינוי דרמטי במצבן של ערי הדרום מוטעית לחלוטין. למעשה, גישה זו היא בשר מבשרה של התפיסה השלטת (והילדותית) בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, לפיה צה"ל הוא פתרון קסם לכל בעיות המדינה. הגיע הזמן להתבגר.
הרחובות של ג'יין
בלוג עירוני בהשראת ג'יין ג'ייקובס
תחנה חדשה
הרחובות של ג'יין 
אותי מדאיגה יותר השאלה מה יקרה בדור הבא- הילדים של אנשי הקבע ,שמקבלים מגרשים ציבוריים במחיר אפס במיתר ולהבים (ודופקים שוב את באר שבע), ימלטו משם ברגע שיגיעו לגיל 18 אם לא לפני כי אין למקום שום דבר תרבותי להציע. הקצינים בקבע, שאז כבר ייצאו לפנסיה מוקדמת בגיל 45 ימלטו בעקבותיהם ואז שוב נעמוד מול שוקת שבורה. צבא אינו יכול להיות תחליף לפיתוח תשתית כלכלית. המנוף הנכון לפיתוח הנגב הוא פיתוח העיר העתיקה של באר שדווקא מתפתחת יפה וחוזרת לערכים האורבניים היסטוריים שלה, לא בפרברים המשמימים של עומר, להבים ודומיהן.
מסכים לגמרי, גם לגבי זה שבאר שבע צריכה להיות הפוקוס ולא הפרברים, וגם לגבי התהליך האסטרגי הבעייתי. רק לציין, שעומר להבים וכו' הם רק חלק ממה שדופק את באר שבע. גם התכנון של השכונות החדשות בבאר שבע עצמה (רמות למשל) מנסה להביא את הפרבר לתוך העיר.
כמה הרהורים של מי שעומד בלב הסערה – הקיבוץ שלי הוא הישוב השלישי מבחינת המרחק לעיר הבה"דים, אם אני לא טועה.
ראשית, אני חייב לציין שאני בצד שלך. כולם מסבירים לי 'עד כמה זה הולך להיות נפלא', ואני די סקפטי ולא ממש רואה את התועלת.
למעט כמה דברים, קטנים אבל משמעותיים:
למשל, שבקטע באר שבע-צומת הנגב יהיה כביש דו מסלולי, והאוטובוס לא יאריך את הנסיעה שלו בעשר דקות כל בוקר בגלל שנתקע מאחורי משאית.
או, אם אתה מעדיף – שהרכבת תגיע עוד כמה קילומטרים קרוב יותר לבית שלי.
ואי אפשר להתעלם גם מהאספקט הכלכלי. אם עוד כך וכך ילדים יגיעו להתחנך במערכת של הקיבוץ, ויכניסו לנו עוד כמה גרושים. בירוחם, אפשר יהיה לפתוח עוד סופר, ועוד גן, וכן – אולי גם עוד חוגים במתנ"ס, שזה סוג התרבות שרלוונטי למקום בסדר גודל כזה.
אז אני מסכים עם הטיעון העקרוני, ואנשים שחושבים ש'לחזק את הנגב והגליל' אומר 'להביא לנגב והגליל אנשים חזקים, כי מי שיש שם לא מספיק טוב' עושים לי, אישית, אלרגיה. אבל הסוגיה פה מורכבת. אני לא בטוח עד כמה עיר הבה"דים תועיל לנגב הדרומי, אבל אני מתקשה לראות איך היא תזיק לו.
עמית – זו דוגמא מצויינת. גם אם ילדי הקצינים בעומר ובלהבים, וילדי הנגדים בירוחם, יברחו מיד כשיגיעו לגיל 18* – המשמעות היא שיהיו הרבה יותר נערים בישובים האלו. וזה דבר שמאוד צריך שם.
*או ליתר דיוק, אחרי שישתחררו. לפחות הם יוכלו להיות קל"ב בעיר הבה"דים…
באמת? מה שצריך בירוחם זה עוד נוער משועמם ששותה במגרשי חנייה ושורף ספסלים ציבוריים כי אין לו שום מקום, במרחק של קילומטרים, לפרוק את כל האנרגיות שיש לנוער? בנס ציונה – הרבה יותר קרוב למרכז ולפעילויות שוקלים עוצר על הנוער אחרי חצות, אז מה יהיה בישובי הדרום השוממים פי כמה?
בעיני זה לא איכות חיים לגור בבית פרטי על חצי דונם רחוק מכל החיים. ולנוער זה עוד הרבה יותר רחוק (אין להם רישיון וכולנו יודעים את מצב התחבורה הציבורית בארץ). אולי בגיל שלוש זה נחמד שיש גינה לרוץ בה, אבל כשהילדים מתבגרים זה בעיני אפילו סוג של התעללות.
מורין, ההנחה שלך שנערים שלא גרים בתל אביב הם כנראה חוליגנים היא, אפעס, בעייתית.
נדב, אני לא חושב שעיר הבה"דים לא יכולה להיות חלק מהפתרון. אבל בדגש חזק על המילה "חלק". אם אכן יהיו יתרונות לפרוייקט הזה אז צריך למנף אותם לפיתוח אורבני, ולא למיצוב ערי הנגב כערי שינה. לגבי מה שמורין אמרה, אז זה לא שנערים מחוץ לתל אביב הם חוליגנים כמובן. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש בעיה בעיר הדרום (ולא רק בדרום), בכל מה שקשור להיעדר מקומות בילוי. זה שוב הדיון שכבר ניהלנו לגבי הקשר שבין פרבור לבין יצירת בני נוער משועממים.
אמרתי שאני נגד הגישה שאומרת ש'חיזוק הנגב והגליל' זה 'להביא אנשים חדשים לנגב ולגליל', אבל אי אפשר להתעלם מהאספקט הזה.
צריך להבדיל בין שתי שאלות – מה יקרה לבני הנוער שיחיו בירוחם במקום בראשל"צ (וההנחה שמצבם יהיה רע יותר היא לא מופרכת), לעומת השאלה מה יקרה לבני הנוער שיחיו בירוחם בכל מקרה.
הסוג השני של הנערים ירוויח המון מהגידול המספרי. יש הרבה סיבות לזה שבירוחם אין אורבניות בכלל וחיי לילה בפרט כמו בתל אביב, אבל הסיבה העיקרית היא המספר. אם מספר בני הנוער יגדל, יהיה פוטנציאל להרבה יותר מקומות בילוי. כמובן שזה לא תנאי מספיק – צריך לעשות עוד הרבה דברים כדי שהגידול במספר בני הנוער בירוחם יהפוך גם לגידול באופציות הבילוי – אבל אין ספק שזה תנאי הכרחי.
בניסוח אחר – כל עוד אנחנו מציבים משוואה לפיה אפשרויות הבילוי של צעירים בישראל הן פונקציה חד חד ערכית של מרחקם מתל אביב, אין ספק שאנחנו עושים כאן עוול לצעירים. אבל נראה לי שאתה תסכים איתי שיש הרבה פוטנציאל לפיתוח של דברים כאלה מחוץ לתל אביב.
מסכים 100%, ולו רק שציפוף הוא תנאי הכרחי לעירוניות. העניין הוא שמספרים ללא תכנון עירוני לא יתנו כלום. בארה"ב יש "ערים" עם מיליוני תושבים ועדיין לא מתפתחים בהם חיים מעניינים. אז אני מסכים אתך לחלוטין שמשיכת אוכלוסייה חדשה היא צעד חיובי, אבל כל עוד משכנים אותם בפרברים-עירוניים סטייל רמות, או במגדלים ללא רחוב – כפי שכיום באופנה – אנחנו לא נמצה את הפוטנציאל הזה. ירוחם, למשל, צריכה לתכנן את הפרוייקטים החדשים שלה בצורה עירונית, ואז אולי נרוויח מכל הסיפור – או לפחות ניצור מגמה של שיפור לטווח ארוך.
צריך לזכור (וזה לא נאמר הרבה בארץ) – הסיבה העיקרית שאין עיר נוספת כמו תל אביב בארץ היא כי אין עיר נוספת שמתוכננת כמו תל אביב בארץ.
נדב, אני לא חושבת שהנוער מחוץ לתל-אביב הם חוליגנים. למעשה אני באה מהגישה שכל אחד הוא טוב ביסודו (יורדים עלי על זה הרבה בהקשר של פושעים אבל זה לא לפה). אני פשוט זוכרת איך אני הייתי בת עשרה פעם, בשכונה פרברית אבל מטר מתל-אביב, וכמה המרחק הקצר הזה (40 ש"ח במונית) היה מתסכל.
הכמות עוזרת – אם יש הרבה אנשים אז מתפתחים דברים כמו שאמרת, אולי אפילו מקומות בילוי לצעירים. אבל אם תפזר את הצעירים האלו (שלהזכירך אין להם רישיון נהיגה) בכל ישובי הדרום, בשכונות פרבריות המתפרשות על שטחים עצומים, הם לא יכירו אחד את השני . כל היתרון של הכמות מתמסמס ככה בגלל הקטע הזה עם הצפיפות (או המחסור שלה).
הבעיה בארץ היא שאף אחד לא חושב על לחזק מרכזי ערים קיימות שיכולים לנקז אליהם בילויים ותרבות (בערים היותר ישנות יש מרכזי ערים לא רעים. למשל מרכז העיר של פתח-תקוה שיכול להיות מקום אורבני מוצלח אם ישקיעו בו טיפה ולא יבנו עוד קניון במקום), ואף אחד (חוץ מהמשוגעים של מרכז ת"א) לא מוכן לגור במקום בלי טונות של חניה וקילומטרים של שטחים פתוחים (מה שבהכרח מייצר את הפירבור וגם עליית מחירים). אז הם גרים רחוק ומפוזר, ונוסעים לכל מקום עם האוטו, והילדים שלהם נשארים בשטחים הפתוחים האלו, כי אין להם דרך להפגש עם שאר הנוער באיזור, ואין להם לאן ללכת באיזור (כי זה "בעיה" לעשות מרכז בילוי ליד מגורים אבל למי שאין אוטו אין דרך להגיע ל"מתחם"). אז הם יושבים, שותים, מעשנים, עושים רעש ומידי פעם כשממש משעמם שורפים איזה ספסל או מתעללים באיזה חתול.
[…] למרבה הצער לא מדובר בבשורה לתרבות העירונית בדרום. על פי הפרסומים, ישכנו המתחמים החדשים בפאתי העיר […]