יש וויירלס?

8 01 2010

בחודשים האחרונים יש מגמה מצערת בניו יורק, להצר את רגליהם (או את מסכיהם?) של אנשי הלפטופים שיושבים בבתי הקפה. בחלק מהמקומות הוטלו הגבלות על זמן השימוש המותר בלפטופים (למשל, איסור שימוש בשעות העומס); בחלק מהמקומות כיסו את שקעי החשמל; במקומות אחרים ניתקו את חיבור הוויירלס; ובאחרים פשוט מתייחסים בקרירות מופגנת. יש להודות שניו יורק מלכתחילה לא כל כך ידידותית לאנשי הלפטופים. וויירלס חינם – בבתי קפה כמו גם במרחבים ציבוריים כגון שדות תעופה – היא תופעה יחסית נדירה כאן. קטונתי מלהבין את שיקוליהם העסקיים של בעלי בתי קפה. לדעתי העניין טמון בגישה האמריקאית שמודדת בעיקר מספר לקוחות לשעה, ופחות מתעניינת ביצירת קהל קבוע, שאמנם משלם פחות כל פעם, אבל נאמנותו משתלמת לאורך זמן.

[אותם כבר מזמן היו מעיפים]
בתל אביב נראה שהמגמה שונה לחלוטין. בתי קפה ללא חיבור וויירלס חינם נחשבים לבתי קפה "נכים". בהתאם, אלו הופכים נדירים יותר ויותר. אכן, בעלי בתי הקפה בתל אביב השכילו להבין את מה שבניו יורק מתקשים לעכל: מהפיכת הוויירלס יצרה מצב שבו אנשים שמהווים פלח משמעותי באוכלוסייה העירונית – אשר נמנים בו סטודנטים, אקדמאיים, בעלי מקצועות חופשיים ושאר עצמאיים, יכולים לעבוד כמעט מכל מקום, ללא צורך ב"משרד" או ב"ספרייה" לניהול ענייניהם השותפים. הלוקסוס שבעבר התאפשר רק לסופרים והוגי דיעות בוהמיינים נגיש כיום לכל מי שיש בידו מחשב נייד. מבחינת בתי הקפה, יש כאן פוטנציאל עצום: אם הם מחליטים לספק שירותי וויירלס, הם עשויים לעודד פעילות עסקית ערה בשעות בהם בתי קפה – באופן מסורתי וכמקומות "פנאי" בלבד – פעילים פחות. בית קפה שרואה בעין יפה שימוש בלפטופ, יכול למשוך לקוחות בשעות הבוקר ואחר הצהריים המוקדמות, בהן בדרך כלל אנשים "עובדים" אינם מצויים בבתי קפה.
לא חסרות דוגמאות לבתי קפה כאלה בתל אביב. הדיזי ליד כיכר דיזנגוף הלך צעד קדימה ומציע גם לפטופים להשכרה; ב-לאביט בנחלת בנימין וב-Streets בקינג ג'ורג' ישנה קומה שנייה, שקטה יחסית, שנבנתה באופן שיוצר סביבה נוחה במיוחד לעבודה, שמנוצלת היטב על ידי קהל קבוע.  

[ה-Streets, ידידותי ללפטופ]
מבחינה אורבנית, בתי קפה ידידותיים ללפטופים יוצרים מקומות עירוניים טובים יותר מכאלו שאינם. אם איכותו של מקום אורבני נמדדת, בין היתר, לאור גיוון השימושים שבו – גיוון שמושך הולכי רגל לאורך היום – אז בהגדרה בית קפה שמאפשר עבודה הוא מקום איכותי יותר. למעשה, ניתן להגדיר בתי קפה מסוג זה כמקומות, אשר בפני עצמם, יוצרים עירוב שימושים של מסחר, פנאי ותעסוקה. כן ירבו. אשמח לשמוע על עוד בתי קפה ידידותיים לפועל.  


פעולות

מידע

9 responses

8 01 2010
תמרה

הwifi החינמי העירוני של ירושלים הוא גם כן מצויין. לא רק כל בתי הקפה בסביבה, אלה גם הרחוב עצמו נהנים. מוזר שדווקא בתל אביב אין.

(יש לי רבע תיאוריה שוי-פי עירוני חינם הוא דווקא משהו שעושות ערים יחסית פחות מפותחות, אבל כאלה שעובדות על זה – זה הרבה יותר משמעותי לתושבים שלהם שלפחות לחלק מהם אולי אין אינטרנט בבית, וזה משהו יחסית פשוט שנותן הילה מסויימת של מודרניזציה וקידמה, ואולי גם באמת תורמת לזה שיבואו – על פי דגימה מקרית לגמרי, אישית לחלוטין, ולא מדעית בעליל: ירושלים – ולא תל אביב. בנגקוק לא הונג קונג, איסטנבול, בוקארסט ורייקה בקרואטיה, אבל לא רומא או לונדון או מינכן. )

8 01 2010
אליאב

תיאוריה מעניינת מאד ואני בטוח שגם נכונה במידה רבה. הבעיה היא שלמי שאין אינטרנט בבית גם בדרך כלל לא יהיה לפטופ 😉

8 01 2010
ארול אחד

ישנן הרבה רשימות של בתי קפה ידידותיים לנטבוקאים. בבלוג "חורים ברשת" ישנן סקירות של בתי קפה כאלה: http://www.holesinthenet.co.il/archives/tag/wicafe

אני חושב שהשילוב הזה של אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים (בתל אביב זה משתלב יפה גם במכבסות), מעבר לחיוניות השימושית שבו, יש בו גם חיוניות לקיום המרקם החברתי. הוא מאפשר שילוב של שני קצוות בסקאלה של פעילות חברתית. בצד האחד שלך הסקאלה, האדם יוצא למקומות ציבוריים, מקיים קשר בינאישי בלתי אמצעי עם הסביבה העירונית שבה הוא נמצא ומרחיב את מעגליו החברתיים-ממשיים. מהצד השני קיים האינטרנט, מדיום אנטי חברתי, המנתב את רוב הפעילות החברתית של האדם לתוך המסך ולא לסביבה המוחשית.

הפיכתו של האינטרנט לזמין בכל מקום וזמן ובחינם מאפשרת לאדם להשתמש ביתרונותיו בלי לוותר על הפעילות החברתית שהיא כל כך חשובה במרקם עירוני או בכלל במרקם חברתי בריא.

9 01 2010
אליאב

ניתוח מעניין. ללא וויירלס המשמעות ה"אנטי-חברתית" של האינטרנט מתבטאת בעיקר בכך שאנשים תקועים בבית. הפיכת האינטרנט לזמין בחוץ מפחיתה, במידה רבה, את ההיבט הזה של האינטרנט…

9 01 2010
אביגיל

ת"א היא אכן גן עדן לעבודה בבית קפה. פוסט שלי בעניין:
http://avigailbu.com/?p=44

10 01 2010
רועי שהגיע אחר-כך

לי יצא כמה פעמים לעבוד עם הלפטופ ב"חיים ארלוזורוב" (צמוד לשופרסל שבפינת ארלוזורוב ויהושע בן-נון). שקעים בשפע, אנשים עובדים בשפע, נחמדות בשפע מצד הצוות. יש שם גם מספיק שולחנות שנוח לעבוד לידם.

10 01 2010
שירי

אני הייתי הולכת לא מעט לדיזי (הדיזי שולט, יש בו גם מוזיקה מצוינת, והוא מהמעטים שפתוחים גם בשישי בלילה. הייתם מאמינים שיש בעיית בתי קפה בשישי בלילה? אז יש), אבל מאז עברתי דירה אני מחפשת בית קפה ידידותי ללפטופים שגם נעים לשבת בו (הקופי בין לידי מדכא…). טוב לשמוע על "חיים ארלוזורוב", אני אפקוד!

גילוי נאות: התפוקה שלי בבתי קפה נמוכה למדי, וכשאני באמת צריכה להתרכז – רק בבית אני יכולה… שם אין גירויים חיצוניים, וגם הכי נוח בסופו של דבר…

ושאלה לרועי שהגיע אחר כך: נעים לשבת שם לאורך זמן גם על שתי כוסות קפה/תה ואיזו עוגה קטנה בלי להרגיש שמצפים ממך להזמין עוד?

11 01 2010
אליאב

התפוקה שלי בבתי קפה דווקא די גבוהה. דווקא בבית יש הרבה גירויים אחרים, ובבית הקפה אתה "תקוע" בשולחן מול המחשב ואין לאן לברוח…

13 01 2016
דניאל

מסתבר שגם בתל אביב ישנם בתי קפה שרואים בלפטופיסטים מטרד. עד כדי כך שפשוט גורשתי מהמקום.

והתגובה של בעלת המקום:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: