המשך החרבת הערים בישראל

12 03 2010

הקורבן הפעם: רמלה. לא מדובר באיום האיראני, וגם לא בהרחבת מעגל הקסאמים או הגראדים. מדובר בפיגוע אורבני נוסף מבית משפחת גינדי. הפעם מדובר בפרוייקט בשם "גינדי-סיטי". מעבר לשם המגלומני משהו (יש לגינדי נטייה לקרוא לרוב הפרוייקטים שלהם על שמם, אבל גינדי-סיטי זה באמת משהו מיוחד), הפרוייקט הזה יכול להוות דוגמה מאלפת לתכנון אנטי אורבני קיצוני במיוחד.
כדי להבין במה הדברים אמורים מספיק להכנס לאתר הזה ולהתרשם מהטקסט והתמונות.
כמה היילייטס:
""העיר הפרטית שלי": כבר מהסיסמה הזו עולה העיוות שבתפישה הבסיסית של הפרוייקט הזה. המושגים "עיר" ו"פרטית" הם דבר והיפוכו. עיר היא מושג ציבורי, והמרחב בה הוא מרחב ציבורי. עיר לא יכולה להיות פרטית בהגדרה, מכיוון שאם היא פרטית, אין בה את המאפיין העירוני העיקרי: חיים בצפיפות של אנשים זרים שמנהלים ביניהם אינטראקציות, בין היתר במרחב הציבורי ששייך לכולם.
"עיר קטנה בתוך עיר גדולה": כמובן שזו עוד סיסמה חסרת טעם, אבל באמת שהטענות צריכות להיות מופנות לעיריית רמלה בעניין. לא רק שראש העירייה (שמתואר באתר של הפרוייקט כאיש ""בעל חזון ויוזמה") מסכים שיפקיעו שטח מהעיר שלו לטובת "עיר קטנה" – אלא גם שזו מהווה "שכונה סגורה ופרטית במרכז רמלה". מי שמאפשר שכונות סגורות ופרטיות בלב עירו, שלא יתפלא שזו אינה מצליחה להתרומם מזה שנים, למרות מיקומה במרכז הארץ.
"מתחם פרטי הכולל 4 מגדלי מגורים, קאנטרי וקניון": כאן יש חטא כפול. אם כבר "עיר קטנה בתור עיר גדולה", אז לפחות שתהיה עיר קטנה טובה עם רחובות חיוניים. במקום זאת, גינדי בונים ארבעה מגדלים ללא רחוב, בסגנון לה-קורבוזיה, ובסמוך להם – קניון. הפן השני של החטא שוב קשור לעיריית רמלה. ברמלה יש מרכז עיר היסטורי סביר. במקום להחיותו, נותנים לו עוד מכת מוות בצורת קניון. חבל.
"פארק ירוק פרטי": כבר דיברנו כמה פעמים על גורלם העצוב של פארקים מתים. פארק ללא רחוב חיוני יהפוך במהרה לאזור נטוש ומאיים לעת ערב.
כשמביטים על התמונה הזו של הפרוייקט, אי אפשר שלא לשים לב שבעצם מדובר בחניון ענק ונטול רחובות, שבאמצעו קניון, ושמסביבו נבנו ארבעה מגדלים כדי לספק לקניון קונים. אכן, קונספט חדיש ומעניין: קניון שמוקמת לכבודו שכונה.
למסגר ולשמור.


פעולות

מידע

23 responses

12 03 2010
אירית

אני רק שאלות: מה ניתן לעשות לפני? ועכשיו, האם אפשר ללכת לדבר עם ראש העיר, או שמא הפור כבר נפל? האם לפני כן התוכנית הוצעה לציבור, והוא יכול היה לחוות את דעתו, וכן למומחים שיכלו לחוות את דעתם, או שמא כל ההחלטות הנוגעות לציבור נוצרות בחדרי חדרים בין יזמים וראשי ערים, ואחר כך מה שנותר הוא לכתוב בלוגים נפלאים ככל שיהיו?
אין בשאלה שלי משום התרסה כלשהי. אני בורה בענייני הוצאה לפועל של יוזמות נדל"ניות, והייתי רוצה לשמוע. כמו כן הייתי רוצה לדעת, מה ניתן לעשות כדי למנוע בזיונות אורבניים ופוליטיים?
תודה על ההתייחסות הרצינית לשאלותי.

12 03 2010
תמרה

שיט. לפי המפה, זה ממש במרכז העיר הדבר הזה. לרמלה יש המון פוטנציאל במרכז העיר, וגם בלי פוטנציאל, רחוב הרצל וכל האזור לפני השוק הם לא נוראים בכלל גם כרגע. (שלא לדבר על השוק עצמו, אחד האהובים עלי בארץ, גם אם הוא לא בדיוק…תיירותי.)

העיקר….לא להזכיר שזה ברמלה:

"מצד אחד – אתם במרחק דקות נסיעה ממרכז העיר ראשון לציון,כ- 15 דקות נסיעה בלבד ממרכזי העסקים והפיננסים של תל-אביב, 5 דקות נסיעה מצריפין, רבע שעה נסיעה מפארקי המדע והייטק של רחובות ועשרים דקות נסיעה מירושלים הבירה.
מצד שני – אתם במרחק דקות נסיעה משמורות הטבע, הפארקים והיערות היפים במדינה. 'גינדי סיטי' שכונה מושלמת במיקום מושלם. הזדמנות נדל"ן של פעם בחיים במרכז החדש של גוש-דן."

12 03 2010
אליאב

אירית,
יכול להיות ששווה יהיה לכתוב מתישהו פוסט שמסביר את חוקי התכנון והבנייה. בגדול (בהנחה שהקבלן אמין), כשפרוייקט משווק יש כבר בידי היזם את כל האישורים הנדרשים. זה אומר שהפרוייקט כבר עבר בוועדות השונות ואושר. כשתוכנית נמצאת בוועדות היא מופקדת להתנגדויות הציבור, זה תהליך שקוף שבו ניתו להגיש התנגדויות. העניין הוא שהפרסום של התוכניות לא נעשה באמצעים כל כך נגישים, צריך ממש לחפש את זה כדי לעלות על זה. בוועדות עצמן הדיונים שקופים. מה שלא שקוף הוא האינטרסים שמאחורי הדיונים. בדרך כלל, משום שליזם יש אינטרס עליון באישור התוכנית, הם משקיעים הרבה מאד בכיוון הזה, ואילו הציבור, שבדרך כלל לא יודע מספיק וחסר משאבים לעניין, נגרר אחרי האינטרס של היזם.
דבר נוסף שראוי לציין הוא שהתחום התכנוני הוא בערך התחום האחרון בחוק הישראלי שבו בג"ץ מגלה חוסר רצון עז להתערב. מתייחסים לוועדות כ"גורמים מקצועיים" שאין להתערב בעבודתם.
מה שבעיקר ניתן כרגע לעשות זה להעלות את המודעות לדברים האלה, ולפתוח עיניים לגבי תוכניות שעוד לא אושרו (למשל, השוק הסיטונאי בתל אביב).
תמרה – מסכים לגמרי שהפרוייקט משתמש בעיר כמשאב קרקע, ולא ממש מעוניין לתרום לה דבר. זו בעצם בנייה של פרבר בתוך עיר, שזה סוג התכנון הגרוע ביותר שאפשר לתאר.  

12 03 2010
אורן

מצחיק, הדבר שהכי תפס אותי באתר של הפרוייקט הוא בדיוק הציטוט שתמרה הביאה. יש כאן תגלית מסעירה ממש: מי שרוצה להגיע מירושלים לתל-אביב תוך כ-35 דקות צריך פשוט לעבור דרך גינדי סיטי במרכז רמלה, שם יש ככל הנראה איזשהו חור שחור שמאפשר לנוסעים לחזור 10 דקות אחורה בזמן או משהו דומה.

ומכל שאר הבחינות, אין שום דבר מצחיק בעסק הזה 😕

12 03 2010
אליאב

lol!! מה שנקרא, אמת בפרסום

12 03 2010
אירית

אליאב,
תודה על תגובתך. ובכל זאת לא קיבלתי תשובה מספקת. מי יושב בוועדות? האם יושבים שם מומחים לתכנון עירוני בר קיימא? האם הם אמונים על חשיבה ירוקה? האם הם מכירים למשל את הספרים של ג'יין ג'ייקובס, שהבלוג שלך מרבה לצטט? האם הם מבינים איך ליצור מקומות בטוחים לבני נוער, לנשים הצועדות לבדן, לקשישים בודדים? או שהם עומדים להכין משכנות מפוארים וחניות לידם, ובלי נפש חיה בסביבה, חוץ מיציאה וכניסה למכונית, וגם זה לרוב בחניון מתחת לבניין.

אני, כאם לנערה (יפה), פחדתי ואפחד תמיד לגור במקום שאין בו עיניים ברחוב ולרחוב, שמא הסוטה יארוב לה במקום כלשהו מבלי שיתגלה. בדרך כלל אנשים לא רואים את הדברים האלה כשהם עומדים לרכוש דירה בשכונה מפוארת. נדמה להם שמספיק שיאמרו בעתיד את שם השכונה שהם גרים בה, וקרנם תעלה. מקומות אלו מייצרים תלות מוחלטת ברכב פרטי כדי להסיע ולהביא את הילדים ובני הנוער או דאגה קבועה לבטיחותם ברחוב ובנהיגה שלהם. הם לא מחוללים הליכה ברגל, שימוש ברכב ציבורי ושהות ברחוב . עירונית צריכה להילמד בבתי ספר כשעור חובה בגיאוגרפיה למשל. ושם ילמדו לא רק את ההיסטוריה של העיור, אלא גם מה הופך עיר/שכונה לטובה, כדי שבהתבגרם יוכלו לרכוש דירות באופן מושכל, וגם לתבוע מהעיריות שלהם תכנון נכון.
אבל עד אז, האם אלו שיושבים בוועדות מכירים את כל זה? האם הם מומחים בכלל, ואם כן, האם הם מומחים שחושבים רחוק?

13 03 2010
אליאב

לגבי מה שכתבת בפיסקה השנייה לדברייך, הדברים משקפים את התפיסה של המדרכה הפעילה כמחוללת ביטחון, ואני כמובן מסכים להם.
לגבי השאלות –
מבחינה טכנית, אין בעיה לפרט מי יושב בוועדות:
חוק התכנון והבניה קובע את הרכבן של הוועדות. בגדול, ועדה מקומית מורכבת ממועצת הרשות המקומית. קרי, מועצת עיריית תל אביב היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב. כן חברים בוועדה נציגי המשרדים השונים, ביניהם נציג המשרד להגנת הסביבה. החל מ-2009 יושב בוועדה גם מתכנן ערים או אדריכל. בוועדה המחוזית יושבים, בין היתר, נציגי המשרדים, מתכנן המחוז, אדריכל או מתכנן ערים וכן גופים ציבוריי שאמונים על הגנת הסביבה.
האם זה מבטיח ששיקולים אורבניים מקבלים ביטוי ראוי בוועדות? לא בטוח. אי אפשר לתת תשובות כוללניות. אני מניח שחלק מחברי הוועדות בעלי "חשיבה ירוקה" וחלק לא. אני מניח שחלקם מכירים תפיסות ניאו-אורבניות וחלקם (רובם) לא. הניסיון מלמד שהיזם הוא הגוף הדומיננטי בהליכים האלה. כדי לחולל שינוי הרכבן המקצועי של הוועדות פחות חשוב (אף שזה כמובן גורם חשוב); יותר חשובה עירנות של הציבור בהגשת התנגדויות ובהשפעה על הוועדות המקומיות – שחבריהם נבחרים על ידו ישירות. 

13 03 2010
ערן טרבלסי

אורן,
הם לא המציאו את זה. היה פרוייקט חרדי או ציוני-דתי (לא זכור איפה) שגם בו הבטיחו רבע שעה מירושלים ומפתח-תקווה או משהו כזה.

לגבי הפרוייקט עצמו יש לי דבר אחד לומר – איך (א' חרוקה, אבל אפשר גם בצירה). נזכרתי בסיסמה של החלק החדש בהולילנד – "לגור עם אנשים כמוך" או משהו כזה (נראה שהקפדת יתר על הפרטים לא מאפיינת את התגובה שלי).

14 03 2010
אירית

"לגור עם אנשים כמוך"…

בחודשים האחרונים יוצא לי לחיות מספר ימים בחודש בהדר בחיפה. אני בכוונה לא כותבת "שכונת הדר", אף שחיפה משופעת בשכונות, כי הדר היא לא שכונה היא העיר. עיר כ-city ולא כ-downtown.
וכך יוצא לי לגלות מה זה לחיות בעיר בניגוד לחיים בשכונה. אמנם גרתי מספר שנים גם ליד דיזנגוף בתל אביב, אבל זה היה מידי סינטטי. אלו שגרים שם נראים לי מדושנים ומנותקים מעט, ואלה שלא…התבוננו נא בשוכני ספסלי הבטון של כיכר דיזנגוף עילית.

אני לא יודעת מה זה לגור עם אנשים כמוני, מה זה כמוני בכלל, ומה מעניין בזה. כשאני יוצאת לרחוב בהדר אני מרותקת מבליל שפות שאני שומעת, לדוגמא. אנגלית, פרסית, צרפתית וכל מיני שפות אפריקניות מהחבר'ה המדליקים של הבאהים המגיעים בהתנדבות לתקופות קצרות, ערבית, רוסית, עברית, אידיש ועוד שפות שאני לא מזהה. אני רואה כל הזמן שלל צבעי עור ומריחה שפע של ריחות.

הדר מאלצת את תושביה ללכת הרבה ברגל (מצוקת החנייה, תודה לאל). אני יורדת לשוק תלפיות שאני כל כך אוהבת, ולעיר התחתית לסידורים, ונוסעת מתחנת הרכבת הישנה והיפהפיה שבדרך העצמאות. אני עולה למרכז הכרמל דרך המדרגות הגלויות והסודיות של ילדותי, ויורדת משם בחזרה. אני משתמשת הרבה בתחבורה ציבורית ושוב מתחככת בערב רב אנושי ורב גילי. מקשיבה להם ומשוחחת לעיתים.

אני מטיילת בהדר כמו תיירת מתבוננת באנשים ומרימה עיני אל הבתים בכל הסגנונות: באוהאוס, אקלקטי, ערבי, עברי של קום המדינה. וגם הרבה שיפוצים וקישוטים שנעשו ביד אוהבת. הדר משחררת את דמיוני. מי קישט כל כך יפה? מי טרח לכתוב כתובות חכמה על פנסי הרחוב ליד המועדון של ניצולי שואה? מי גר פה פעם? אני רואה ילדים משחקים בחצרות וברחובות, רצים זה אחרי זה, ולא צפונים בבית ליד מרקע כלשהו.
רחוב מסדה הקרוי גם "שינקין של חיפה" מהווה כפי ספרה של ג'יין ג'קובס רחוב עם עיניים בתוכו ולתוכו רוב שעות היום והלילה. עם בתי הקפה והדיונים הפוליטיים בין בני כל המגזרים, העדות והגילים שנמצאים בו על רקמת חיינו האמיתית. אני מרגישה שאלה החיים עצמם הקורים בלי שמישהו תכנן אותם. זה מרתק אותי וזה כיף יום יומי. חבל שהאוויר המזוהם של חיפה מאלץ אותי לעזוב.

14 03 2010
מורין

הפרוייקט הזה מזעזע – אבל – בפירסומות שלו בגלגל"צ (ממתי יש שם פרסומות?) אומרים שהאיכות חיים זה שלא צריך לצאת עם הרכב בשביל קניות או קאנטרי – יחסית לפרוייקטים אחרים שנבנים היום, שצריך להגיע עם רכב אפילו לגן של הילד, זה שיפור קטנטן (בסמנטיקה לא בתכנון).

14 03 2010
אליאב

מורין – גם אני שמתי לב לעירוב השימושים שם, אבל נשאלת השאלה: מדוע קניון על פני רחוב עירוני שמחבר למרכז העיר? זו הבעיה.
אירית – אני שמח לשמוע שחיפה מספקת חוויה אורבנית טובה. לצערי העיר הזו קרסה לחלוטין בשני העשורים האחרונים, וטוב לדעת שיש ניצנים של התקדמות.

14 03 2010
אירית

אליאב,
אל תחשוב שהדר כל כך מדהימה. היא יכולה להיות, אך יש המון מה לעשות. נכון, יש התקדמות. ויש גם מקומות קסומים כמו הבית ברחוב טבריה (המשך מסדה) שכמעט הרסו אותו כדי, נכון ניחשת, לבנות רב קומות כבית אבות. אז אנשים טובים התנגדו והיום הוא משמש מתנ"ס קסום.
תארתי את מה שאני מרגישה, לא כתאור של המקום הכי כיפי למגורים, אלא כמשהו מנוגד לחלוטין ל"לגור עם אנשים כמוך". וגרים של כל מיני אנשים כמוני וגם לא כמוני (לא שאני מבינה מה זה אומר). לפחות לא כמוני מבחינת השפה, המוצא, הדת, הלאום. זה לגמרי חדש לי וזוהי החוויה העירונית הנכונה לטעמי.

15 03 2010
אורן

יש סיכוי לא רע שכמחצית מתושבי הפרוייקט הזה יגורו עם אנשים כמוהם:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100315_1156396

(וזה מעלה אצלי חשד קל לגבי הסיבה לכך שפתאום יש פרסומות בגלגל"צ)

15 03 2010
יפתח

הידיעה הזו שהשכונה הסגורה הזו תאכלס מאות אנשי קבע גורמת לי לחשוב שהקונספט של שכונה סגורה יכול בהקשרים מסוייימים להיות דווקא לטובת האנשים שנשארים מחוץ לשכונה.

15 03 2010
אליאב

יפתח – no comment

21 03 2010
איתי

צריך גם להזכיר את החטא הגדול שקבר את רמלה-לוד לשנות דור ואולי בכלל: הקמת מודיעין. לא היה צריך להמציא עיר בין תל אביב לירושלים – יש את רמלה ולוד. שערו מה השקעת משאבים ותשתיות בהיקף כזה היתה יכולה לעשות לטובתן.

3 08 2010
מרמיט

וכדאי גם להזכיר בהקשר זה את איירפורט סיטי, שמשלמת ארנונה למועצה האזורית חבל מודיעין, כאשר אזור התעשייה של לוד קמל במרחק יריקה.

21 03 2010
אליאב

איתי, לצערי הסיבה שרמלה/לוד לא נבחרו לפיתוח עירוני די ברורה, ולא צריך להוסיף. 

26 07 2010
אדי

אני רוצה לאוסיף פה תגובה כולכם אומרים שלא היה יפה בדינדי שזאת תהיה שכונה נוראה מאיפה לכם לדעת מה היה לפי דעתי זה כן יצליח ועבודה שלפני כמה ימים ראיתי תסקיר שאמרו שתל אביב זה עיר הפשע הכי נוראה אני רק רוצה לומר מה הבדל בין רמלה לתל אביב שיש שם ים ויש עבודות ונדלן פורח וככה העיר תל אביב נוראה ואם כבר מדברים פה על היכות חיים זה רק סביון וגם רמלה לא רעה בכלל היא מפתחת יפה ועבודה שיש ביקוש בעיר אני 8 שנים גר פה ומאז השתנה ארבה ואל תשוו את לוד ורמלה כי רמלה ארבה יותר היכותית מי לוד אז ככה שיש שיפור בעיר והיה פה עוד יותר ביקוש אתם תיראו שרמלה תעלה וכבר עולה ואלה שאומרים שגינדי סיטי לא תהיה שכונה טובה אתם מקנאים היא תהיה כי לא סתם עשו פירסום ולא סתם כתבו על זה פרוייקט אז אלה שעשוים רעש היה טוב הוא לא רק עוד שנתיים וחצי נדעה ותודה אדי

27 07 2010
אליאב

אדי, אין לי שום דבר נגד רמלה, להפך. הפוסט הזה טוען שפרוייקטים מהסוג של גינדי לא טובים לרמלה ופוגעים במרכז העיר שלה.

3 08 2010
סוכן זוטר, מקסימום לבלר » זרמים תת קרקעיים של סולידריות

[…] העגומים לאורך רחוב הרצל ברמלה, בין שלטי פרסום של "גינדי סיטי – העיר הפרטית שלך", יצאו שתיים מתושבות השיכונים האלה להביע את […]

28 03 2011
26 01 2013
מרחב ציבורי. או לא. « מחשבות של אדריכל

[…] מציג מקרה אחר – ברמלה, שם חברת גינדי מקדמת מתחם בסיסמת "העיר […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: