גבול לפניך!

20 04 2010

בשל היותי ירושלמי במקור, אני די רגיש לקיומם של גבולות פנים-עירוניים. אני מניח שבכל ירושלמי טבועה מן תחושה שכזו, שמסמנת לו היכן המרחב העירוני "שלו" מסתיים, ואיפה בדיוק האזור של "האחר" מתחיל. כך, כל ירושלמי יודע שכביש מספר 1/כיכר צה"ל יוצר גבול ברור בין מערב העיר והמזרח; ובאותו אופן כל ירושלמית יודעת שרחוב הנביאים מפריד בין העיר החילונית-מסורתית לבין ארץ החרדים. למעשה לכולם ברור, גם אם לא מודים בכך, שאין שום דבר באמת "מאוחד" בירושלים. למרות שבירושלים סוגיית האחדות-חלוקה תמיד נמצאת בפרופיל גבוה, העיר הזו ממש לא ייחודית בהקשר הזה.
כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אני גר על הגבול בין האזור שמשתייך, מבחינת אופיו, לאוניברסיטת קולומביה הלבנה והאליטיסטית, לבין הארלם. כירושלמי, פעמים רבות אני מרגיש שהגבול בין האזורים האלה לא פחות דרמטי מהגבול שבין מערב ירושלים ומזרחה (כמובן, למעט עניין גדר ההפרדה, שבכלל נמצאת מחוץ לירושלים, אבל זה כבר נושא אחר). מבחינה אתנית, סוציו-אקונומית ותרבותית אזור הארלם שונה לחלוטין מאזור קולומביה. בנוסף, כמו בירושלים, מדובר בגבול שמייצג קונפליקט: רחוב 125 בהארלם הוא אולי הרחוב החשוב ביותר לתרבות האפרו-האמריקאית, וממנו יצאו מאבקים היסטוריים רבים (הארלם הייתה, למשל, זירת הפעילות של מלקולם אקס – אשר שמו עדיין מעורר אי-נוחות בקרב לבנים רבים, ואף יש על שמו רחוב מרכזי בשכונה).
בבוקר שבת הלכתי לעשות סידורים ברחוב 125. להפתעתי, הוצב במקום מגדל תצפית של משטרת ניו יורק:

לא ברור לי מה הייתה ההצדקה להצבת המגדל המוזר הזה באמצע העיר, אבל אין ספק שהוא מחזק וממחיש את התחושה של האזור כ"גבול" (אגב, מעניין איזו מהומה הייתה קמה בתל אביב אם מגדל כזה היה מוצב בגן צ'ארלס קלור, בגבול עם יפו. זכורה לנו המחאה הנרחבת על הצבת המג"בניקים בפלורנטין).
מזווית שונה, רואים את המגדל על רקע הפרוייקט העצום של הדיור הציבורי שנמצא בקצה רחוב 125:

מי שבוחר לעשות כן, יכול כמובן לראות את המגדל הזה כמעין "מגדל שמירה" לסוג של כלא עירוני. אפשר כמובן שהמגדל הוצב מסיבות של מה בכך, וסביר מאד שיקופל בקרוב. עדיין, הוא מזכיר לנו היטב שאין באמת ערים מאוחדות.


פעולות

מידע

5 responses

20 04 2010
דניאל

נראה שמכינים את הרקע להתפרעויות על רקע המשבר הכלכלי המתקרב.
Riot control.

20 04 2010
תמרה

המלצת ספר
The City and the City, China Meiville.
הוא מסרב שיתרגמו את הספרים שלו לעברית, שזה סיפור בפני עצמו, אבל זה ספר שתופס בצורה מרתקת איך ערים נחלקות ומה זה עושה לאנשים שחיים בהן, והשאיר בי תחושה לא בתור ירושלמית במיוחד וגם סתם בתור שוכנת וחובבת ערים גדולות. זה בעיקרון מדע בדיוני\פנטזיה, בערך, אבל מומלץ לחלוטין גם למי שלא בדרך כלל מחבב את אלה. (היעדר מוחלט של חייזרים, חלליות, שדים, פיות ושות.)

20 04 2010
יובל

איזה קטע – בדיוק הייתי שם ביום ראשון (וגם הגעתי צפונה יותר) ותהיתי מה זה המגדל הזה ולמה הוא שם.
אין ספק שחציית רחוב 125 מעבירה אותך אזור באופן חד למדי – ההרכב האנושי, מגוון החנויות וגם סגנון הבניה משתנה בפתאומיות. אפילו התחתית יוצאת מתחת לאדמה והופכת לעילית.

21 04 2010
אליאב

דניאל – חשבתי שהגרוע מאחורינו בהקשר הזה
תמרה – בהחלט נשמע מעניין הספר הזה…
יובל – גאוגרפית זה גם גבול. הרחוב הזה עובר בעמק די עמוק ביחס למנהטן, ולכן גם הרכבת נמצאת שם על גשר.

24 04 2010
דניאל

אליאב, נראה שרק הצליחו לדחות את הקץ.
זה שקול לשיכור(בועת הנסדאק), שמתעורר עם הנגאובר(המיתון של 2001), אז הוא מחליט לשתות עוד פעם אלכוהול (בועת הנדל'ן), מתעורר שוב פעם הנגאובר, הפעם עוד יותר קשה(המשבר האחרון), וגם אז – מחליט לפתור את הבעיה עם עוד אלכוהול (ריבית נמוכות, תכניות ה"חילוץ", הדפסת כסף מסיבית וכניסה עמוקה לחובות).

הגרוע לא מאחורינו, אנחנו פשוט דוחים אותו כל פעם, ומגדילים את הסבל העתידי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: