שלושה ימים לפני תחילת הפעימה השנייה של הרפורמה בתחבורה ציבורית בגוש דן, ומיום ליום גודל הפארסה הולך ומתבהר. כרגיל, המדד הכי טוב למידת הבלגן הצפוי, וחוסר השיפור בשירות שיינתן ל"משתמש הקצה", הוא "מדד כיסוי התחת" של הפוליטיקאים. לא סתם נזכר רון חולדאי, לפתע, כמה ימים לפני הרפורמה, להסתייג ממנה. הייתי מציע למבקר המדינה להתחיל להיערך, כבר עכשיו, לבדיקת הרפורמה הזו על כל היבטיה.
לא אכנס עכשיו למהות הרפורמה בהיבט של שינויי הקווים והתדירויות. סקירה מקיפה של הרפורמה והטענות לגביה ניתן למצוא כאן. אסתפק רק בהצבעה על האבסורד התקשורתי וההסברתי שמתרחש לנגד עינינו המשתאות. עשרות מיליוני שקלים תוקצבו להסברת הרפורמה לציבור. כולנו צריכים לשאול, אם כן, איך לעזאזל התחיל מאמץ ההסברה רק השבוע. איך, למען השם, עלה אתר אינטרנט צולע ומיושן, שלא כולל מנוע חיפוש יעיל ולא כולל מידע בערבית ואנגלית. ולבסוף, איך ייתכן ש(כרגיל) מקור המידע המהימן, הברור והמקיף ביותר הוא התארגנות של כמה אזרחים מודאגים בבלוג של תחבורה בדרך שלנו?
וכשכבר התחילה ההסברה, נראה שההלם והאלם פקדו גם את הקופירייטרים של משרד הפרסום שמנהל את הקמפיין:
אחרת, לא ברור מדוע בחרו את הסיסמה הנגטיבית מישהו שינה את הקו שלי, שמעידה יותר מהכל על הבלבול של הציבור, כמו גם של מקבלי ההחלטות. אכן, דב נבון הוא טייפקאסט תמידי של אזרח חסר אונים, ולפחות בהקשר הזה המפרסמים פגעו בול. הקמפיין הנרחב הזה, שמרוח כמעט על כל תחנות האוטובוס, לא כולל שום מידע מהותי בפני עצמו, למעט הפניה של הציבור לאתר האינטרנט (הבעייתי) ולמוקדי השירות. הרי לכם הצעה לשיפור: מדוע שבמקום הבזבוז המשווע הזה, ה"קמפיין" היה מתבצע באמצעות – היכונו לרעיון מהפכני – הדבקת מפות של הקווים החדשים על התחנות הרלוונטיות? כן, אני יודע שזה רעיון אוטופי ממש. דמיינו לעצמכם ששבועיים לפני הרפורמה, בכל תחנה היו מדביקים את המפות של הקווים שמתוכננים לעבור בה. איזה עולם נפלא זה היה. אם מתעקשים, אפשר היה גם להוסיף תמונה של דב נבון ורמי הויברגר, כשהאחרון מטיח בו "רצית מפה, הנה מפה יא זבל". כולנו היינו מזדהים עם המסר.
הרחובות של ג'יין
בלוג עירוני בהשראת ג'יין ג'ייקובס
תחנה חדשה
הרחובות של ג'יין 
הייתי אתמול בבית ציוני אמריקה, איפה שהיה אמור להתנהל דיאלוג עם הציבור על הרפורמה (באתי עם "ישראל חופשית" להפגין למען תח"צ בשבת). עמדה שם תת-פקידה לענייני תת-פקידות, שהודתה שנעשתה טעות באיטך שהרפורמה נעשתה, אבל אין לה שום סמכות לשנות כלום, מי שיש לו סמכות לא ישתמש בה, ובכלל איך אומרים בעברית יפה "לכו לעזאזל"? והכי טפשי הוא שלכולם כאן יש כוונות טובות, אבל את המשרודנות אי אפשר להזיז.
בגדול אתה צודק ביותר, וזאת בדיחה אחת גדולה, הרפורמה ויותר מכך ה"הסברה" לפניה.
אבל כן יש טעות אחת אצלך, להפתעתי לטובת הרפורמטורים דווקא: אתמול רכבתי בשאול המלך בתל אביב, ובצד האחורי של כמה תחנות אוטובוס ליד המוזיאון פורסמו מפות גדולות ובהירות של קווי התחב"צ לאחר הרפורמה. כך שיש לפחות קצת מזה, אם כי כמובן הרבה פחות ממה שצריך.
בנימין – טוב לשמוע, אבל זה צריך להיות כמובן בכל התחנות כדי להתקרב אפילו לשירות ראוי.
אמת. בתחנות שליד ביתי, לא רק שאין מפות, אלא שגם אמורים להצטרף קוים חדשים, ואחרים להתבטל ונכון לאתמול לא היה שום סימון לעובדה הזו.
אהבתי את רעיון הקמפיין שלך.. ושי אביבי היה יכול להגיח באחת מהפרסומות ולהגיד – "תגידו, מישהו יודע איך להגיע לעכו?".
הם פשוט הזויים שם במשרד התחבורה, הזויים.
גדול. אגב היום התחילו להופיע ספרונים בחלק מהתחנות, וכן ה"דיילים" שנראים כמו תיכוניסטים משועממים.
תכלס כל ההתבכיינות הזאת נראה לי מגיעה מאנשים שכנראה לא נוסעים באוטובוסים.
בשלשת הימים האחרונים בכל קו שני שעליתי עליו היה נציג הסברה, חמוש בחוברות המציינות את כל שינויי הקווים, הקווים שנוספו, והתדירות החדשה שלהם (שאגב השתפרה פלאים עבור קווים שמהווים מעבר בעורקים מרכזיים). לא נזקקתי להסברה כי הכל מוסבר בחוברות, אבל הם שם בכל מקרה עבור כל אותם אנשים שלקרוא מפות אוטובוסים זה אתגר גדול עבורם.
בכל תחנת אוטובוס שנייה שעברתי בה היו נציגים וסטנדים.
במקומות שבהם קווים מפסיקים לעבור – זה צויין על גבי התחנה.
כמה זמן מראש צריך להסביר שינויים בכמה קווים? האם אנשים לא מסוגלים להתמודד עם עומס המידע של : קו כך וכך לא עובר בתחנה זו יותר. האם אנשים לא יכולים לקרוא מפה של קווי האוטובוס החדשים באינטרנט? היא מופיעה, אגב.
אני חושב שהקמפיין של מישהו שינה את הקו שלי – בדיוק מתאים לתגובות ההיסטריות והלא פרופורציונליות שניתן לצפות כאן. הרי הכוונה בקמפיין היתה לרמוז לספר "מישהו הזיז את הגבינה שלי" שמדבר על כך שאנשים צריכים להיות מסוגלים לקבל שינוי, גם אם הוא גדול ומפחיד.
במקום לשמוח שסופסוף דברים זזים באיזשהו תחום כולם קופצים על ההזדמנות להלקות את האחראים על כל ה"מחדלים".
הושקעה המון מחשבה בשינויים התחבורתיים ואולי כדאי לתת להם הזדמנות לפני שכולם מתלהמים.
זה שדוב חנין לא הצליח להעביר את מהיר בעיר שלו (שכולנו תמכנו בו) זה אכן מאד מעציב, אבל הייתי מצפה מתנועה שכזו שתתמוך במהלך תחבורתי בכיוון הנכון (גם אם הוא לא הכי טוב שיש) ולא שתנצל את זה כהזדמנות להכות ברון-חולדאי.
דברים זזים וזה מבורך. במקום לנצל כל במה אפשרית כדי להלקות את האחראים, תנצלו את לשונכם המפולפלת כדי לספק תמיכה בעצם קיומו של מהלך!
אלעד, אני לא יודע לגבי אחרים, אבל אני "משתמש כבד" בתחבורה ציבורית. אין לי רכב פרטי, וכל ההתניידות שלי בעיר ומחוצה לה היא באוטובוסים (ובאופניים).
לגופו של עניין, ההסברה שהתחילה רק השבוע היא רק קצה קצהה של התנהלות מוזרה מתמשכת. להזכירך, פרטי הרפורמה הוסתרו כמו סוד מדינה עד לפני כמה שבועות, במקום לפתוח את העניין לשיח ציבורי שאפשר שהיה מנטרל הרבה מההתנגדויות שצצות היום.
שים לב – אני לא דרשתי חוברות הסברה. אני דרשתי דבר הרבה יותר פשוט: מפות עדכניות שמוצבות דרך קבע בתחנות האוטובוס *בכל תחנות האוטובוס* של הקווים הרלוונטיים לכל תחנה, ושל המערכת כולה. נחכה ונראה אם ביום ראשון יהיו מפות כאלה.
בהחלט ייתכן שבוצעה הרבה מחשבה, ואני לא מפקפק ברצונו הפרטני של אדם כזה או אחר להוציא לפועל רפורמה ראויה. הבעיה היא שבאופן מערכתי, לא באמת זז כאן יותר מדי, עד כדי כך שלא הייתי מזדרז להלל את המהלך הזה או להתייחס אליו כמהפכה. הבעיות הבסיסיות והקשות של מערכת האוטובוסים בישראל נותרו בדיוק באותו מצב: חוסר נת"צים רציפים ואי-אכיפתם; חוסר העדפה ברמזורים; חוסר מערכת מידע יעילה; בעיית תדירות בשעות הערב; חוסר חיווי בזמן אמת על הגעת אוטובוסים.
במאה ה-21, זכותנו לדרוש יותר ממה שהרפורמה הזו מציעה. יש לזכור שגם אחריה המערכת לא תהיה הרבה יותר טובה ממערכות תחב"צ בעולם השלישי, ולדעתי אין לנו סיבה לחגוג אותה.
הצטרפו לקבוצה הזאת. מחאה נגד תוכנית הקוים החדשה.
http://www.facebook.com/pages/מישהו-ישנה-את-הקו-שלי/140742066004136
שלחו הלאה, אולי עוד אפשר לשנות
אלעד, אני חיה על תחבורה ציבורית, ותואמת את הטייפקאסט של "משתמש מתוחכם" שאמור לדעת להתמודד עם שינויים ועם מידע מקוון, שיחסית מעורב ושיודע לחפש את המידע.
היום(!) בבוקר גיליתי לראשונה שקו האוטובוס שלוקח אותי לעבודה יפסיק לעבור בתחנה שלי, אחרי שמאז שנחשפו המסלולים החדשים אני מנסה להבין מה זה אומר לגבי. בהתחלה באתר, אחר כך באמצעות המפות הגדולות, אחר כך באמצעות החוברות (ואגב, המידע בחוברת הוא בדיוק אותו המידע שמופיע באתר) – עדיין אין לי מושג איך אני אמורה להגיע לעבודה ביום ראשון (כלומר, אני כן יודעת, אבל רק כי במקרה קו האוטובוס השני שמגיע למשרד שלי – זה שמגיע בתדירות של אחת לחצי שעה – לא שינה מסלול בינתיים).
מיותר לציין שכששאלתי את הדייל בתחנה "איך מגיעים מפה לשם", כל מה שהוא יכל לעשות זה לפתוח את החוברת ולנסות לחשב מסלולים חליפיים. בשלב הזה האוטובוס שלי כבר הגיע. לדפדף בחוברת בחוסר אונים אני יכולה גם לבד.
חשוב להפיץ מידע בדרכים שונות, אבל כשמידע חסר (ובפרט המידע הבסיסי איך מגיעים מנקודה אחת לשנייה) זה לא משנה אם הוא לא מופיע גם באינטרנט, גם בחוברת וגם על קירות התחנה.
תתקשרי למוקד, ויתכננו לך דרך נסיעה.
אני חייב לומר כמישהו שנוסע לא כל פעם לאותו היעד, אלא ליעדים שונים. כל פעם מחדש אני נדרש לתכנון מקדים שכולל החלפת אוטובוסים ולעתים מחברות שונות. אני מתקשר לאנשי המודיעין וכמעט תמיד מקבל מידע יעיל. למעשה, עכשיו שיש מוקד אחד לכל התחבורה הציבורית, זה קל מתמיד.
כולכם ששינו לכם קו, זה בדיוק עניין של לברר פעם אחת(!) מה המסלול החליפי שלכם, ויש סיכוי (ימים יגידו) שהוא יהיה מהיר יותר, וצפוף פחות.
הבעיה היא שכולם ממהרים להזדעק על זה שלקחו להם את הקו, במקום לבדוק איזה קו מוביל אותם לצירים המרכזיים. יש כזה.
בדיוק ביליתי בוויכוח דומה עם מישהי בבאז, שאמרה שאין לה איך להגיע לרמת החייל מאלנבי (!!!!) כשבאלנבי עוברים איזה 5 קווים שונים שמביאים לצירים המרכזיים (בגין במקרה של רמת החייל).אחרי ששטחתי בפניה זאת ואת המסלול המתבקש, היא הגיבה בכך שהיא תיקח את הרכב שלה כי לא יאה לה להחליף אוטובוס! כי היא לא *צריכה* את האוטובוסים.
העיקר שהיא מוחה! בקול רם! כמישהי שחיה בערים גדולות בכל העולם!
בהצלחה לנו לשנות משהו כשזה היחס של אנשים לשינוי!
השם מישהו הזיז את הקו שלי בדיוק מתייחס ליכולת לקבל שינוי כמשהו חיובי ולא להתקבע על חשיבה ישנה (זה נושא הספר (הגרוע אמנם) "מישהו הזיז את הגבינה שלי" ולכן השם של הקמפיין שנלעג כך בפוסט).
אליאב, אני חושב שאם היו מתחילים בהסברה לפני חודש, פשוט לא היו מצליחים להוציא לפועל את הרפורמה. אף אחד פה גם ככה לא רוצה לתת לה צ'אנס. וכולם מחפשים כותרות סנסציוניות על איך עושקים את האדם הקטן. וכל אחד מחפש את הקו שלא ייקח אותו יותר מהבית עד לנקודה מסויימת.
אני חושב שהבליץ הזה זאת הדרך היחידה להעביר החלטה כזאת כשכל פוליטיקאי פה מפחד על התחת שלו.
אני אומר בסך הכל שהכיוון הוא כיוון חיובי. ברור שכדי שזה יעבוד צריך להגביר את האכיפה בנת"צים (שזה גם חלק מהתכנית) ולהגדיל את מספרם (גם למיטב הבנתי חלק מהתכנית), ושעדיין אין מה להלל ולשבח. אבל גם אין מה לקטול ולכסח!
https://plus.google.com/116469373440254007860/posts/HjKLppRdxbB
אני מוכרח לציין שהבחירה בנערים חסרי בקיאות ומוטיבציה לעזור בתור נציגי הרפורמה הזאת, היא בעייתית בלשון המעטה.
הפעימה אינה מושלמת, לא ערוכה כראוי, יש בעיות תדירות, בעיקר בשעות הערב, ביטלו קווים רבים, אי הערכות כלפי זקנים שחוששים מהליכה ארוכה לתחנות האוטובוס, מוגבלים שלוקח להם שנים ללמוד קו ורגילים עשרות שנים לקו, הורדת רבי קיבולת,אין סנקציות למפעילים ודד ליין להחלפת אוטובוסים לירוקים ולא מזהמים ביורו 5, או במקרה של אי עמידה בזמנים, מערכות כריזה וכתוביות בכל האוטובוסים,נציגי רפורמה לא בקיעים ועוד, זה מצד אחד.
מצד שני נסיון אמיתי מצד מתכננת שנוסעת באוטובוסים, שינוי קווים עתיקים לקווים מעודכנים, הרחבת אזורים מעשרות לשלושה, 90 דקות רצופות, נסיעה בכל המפעילים, נתיבי תחבורה ציבורית (לא מספיק) ורצון לשנות.
הדרך היא מצד אחד לתת צ'נס ומצד שני להאבק באסרטיביות לתקן מסלולים, להחזיר קווים נחוצים, לתת מענה מקצועי ולעבוד על שיתוף ציבור.
מה שהיה לפני הפעימה לא היה מושלם, אנו שוכחים ואת הפעימה הראשונה שהחלה לפני חצי שנה שהיא מצויינת ומהפכנית, הרסו המפעילים בכך שלא ייסמו אותה כלשונה, הפעם הציבור ער וכבר רואים תיקונים והבנה שצריך שיתוף.
אשמח אגב אם מישהו ימצא תחנה *אחת* שבה יש מפות של הקווים שעוברים בה (של כולם).
מתי, אני לא בטוחה אם הייתי מגדירה את צמצום האזורים לשלושה בצד החיובי של הרפורמה. אולי אין עם בעשרות, אבל גם אין סיבה שמי שגר, עובד וחי בתוך העיר יצטרך להחזיק כרטיס שרלוונטי "לכל גוש דן" (וכמובן יקר יותר).
אליאב, לפחות בתחנות שאני עברתי בהן בשבוע האחרון, מדובר בתיאור המסלולים של *הקווים שהשתנו בלבד*. שזה מאאאאאאאאד הגיוני. כמובן.
אגב, עד כה מסלולי הקווים החדשים כשלעצמם, לפחות עבורי, מתגלים כלא רעים בכלל[1]. הנסיעה נמשכת אותו הזמן (אולי ארוכה בדקה שתיים), אבל נראה שיש יותר קווים שרלוונטים למסלול שלי (אם כי התדירות שלהם עדיין לא ברורה). מה שמחזיר אותי לשאלה הקודמת שלי – למה אי אפשר היה לתת מידע אמין וזמין בזמן וככה לחסוך את העצבים? זה הגיוני שהאנשים שהרפורמה פוגעת בהם יתרגזו, אבל איזו סיבה יש לגרום לכך שמי שהרפורמה מועילה (או לא מפריעה) לה תתרגז?
[1] פרט לכך שעכשיו הנסיעה יקרה יותר. גם במסלולים הנוכחיים אני לא צריכה להחליף אוטובוסים.
הי עפרונית, כסטודנט ועובד צמצום האזורים מאוד מועיל עבורי, אני גר ביפו ונוסע בעיקר בתל אביב רמת גן גבעתיים, אך יש נסיעות לראשל"צ ופ"ת, המשמעות היא לא גדולה פער של 27 מהיום ובכרטיס סטודן יש הנחה של 50%, אני מניח שהחשיבה והבדיקה הראתה כי רבים משתמשים בתוואי של אזור 1, לי זה חוסר כסף ומגדיל את החרות שלי וטווח ההתנהלות שלי במטרופולין תל אביב.
היום היום הרביעי לפעימה והשני במשמעות לא/נשים עובדים והרבה א/נשים מגלים גם יתרונות, אני עדיין בדיעה שיש לתת מעט זמן מצד אחד ולגבש מצב מועיל פוגע ובעיקר להציף הן למפעילים, לעיריה, למשרד התחבורה ונתיבי איילון במייל על בעיות שנתקלים.
לגבי מחיר הנסיעה זו סיבה להציף, בכל מקרה אם את עובדת (לא עצמאית) את זכאית להחזר נסיעה מהמעסיק/ה.
אישית אני ממתין לפיזור מכשירי הנתונים בתחנות שיאפשרו לראות מתי יגיע האוטובוס הקרוב ואחריו, עד סוף השנה יפוזרו בתל אביב 100 מכשירים ראשונים שיקלו על תכנון הנסיעה והזמן שלנו, חבל שלא מקודם בארץ נושא ה"אופן דיטה" שיאפשר לנו לדעת מתי האוטובוס מגיע לתחנה בעודנו בבית, זה יקרה רק ע"י חקיקה ויפתור בעיות מול בעלי עסקים המתנגדים לנתצ'ים מחשש לאיבוד פרנסה עקב צמצום במקום חניה, בניו יורק בעלי עסקים ובתי קפה מציבים מסך אופן דיטה בו נתונים לתחנה הקרובה לעסק ובכך מושכים לקוחות שנכנסים להתעדכן ולקנות, זה יכול להועיל רבות בתל אביב שלראשונה מעוניינת בסלילת נתצ'ים ובעיקר באכיפה שאגב לא קיימת מצד המשטרה בנתצ'ים החדשים.
מתן האפשרות לרב קו אזורי *לצד* רב קו עירוני לא אמור לפגוע באנשים כמוך שנוסעים בכל גוש דן. הוא כן פוגע באנשים כמוני שאינם סטודנטים (ועדיין מתעקשים, מסיבה תמוהה כלשהי, להתבסס על תחב"צ) וגרים בקרבת מקום העבודה.
יש יתרונות ברפורמה, אני ערה להם ולשמחתי חלקם משליכים גם על היומיום שלי. עם זאת, כרגע השיפור במצבי לא גדול, וההעלאה במחירים – כן. מחיר נסיעה הוא היום 6.40, לפני כחצי שנה הוא היה 5.80. זו עלייה משמעותית.
הבחירה בתחבורה ציבורית אינה תמוהה כשלעצמה, בניו יורק עד לאחרונה נסעו באוטובוסים רק א/נשים שלא היתה להם ברירה, היום עם סלילית נתיבי תחבורה ושימוש באוטובסים רבי קיבולת, הבחירה בהם היא של כל המעמדות כולל בעלי רכב.
לגבי בחירת האזורים, עדיין ניתן לרכוש רב קו מקומי בטבעת המטרופולין שהיא זולה יותר מבעבר, לדעתי זה מגביל את התושבים בטבעת ומשאירה אותם מאחור, החקיקה בארץ מחייבת את המעסיק לשלם נסיעה של עובדים, והרעיון של הרחבת האזורים מרחיבה את טווח התנועה שלנו ומאפשרת לנו כתוצאה מכך להרחיב את האופציות שלנו מעצם היכולת שלנו להתנייד, יש לכך משמעות רבה, נניח שאת גרה בתל אביב ורכישת מוצרי מזון בעיר יקרה עבורך ובערים חולון בת ים יש רשתות עם מבצעים ועלות סל שחוסכת מאות שקלים בחודש ואת מסתמכת על תחבורה ציבורית, אזור אחד יעשה את זה רלוונטי, תרגישי נוח להחליף אוטובסים ולחסוך גם בהוצאות נסיעה לא מוכרת שאין עליהם החזר וגם להנות מסל קניה נוח.
החלוקה לשלושה אזורים היא ברמה שכל מקום עבודה יכבד אזור מרחבי, זה עוזר במקרה של חיפוש עבודה, זה מגדיל את טווח התנועה שלך ולא מגביל אותו לאזור מגורייך.
עם הצטרפות הרכבת ושאר המפעילים בפעימה השלישית, אגב כבר היום מוניות השרות לחוצות ורוצות להצטרף, אנו נראה אף ירידה הן בתעריף ובעיקר בחסכון ממעברים, גם אם מקום עבודה מכבד אזור 1 ואם את מוסיפה 23 ש"ח למרחבי כשזה יכלול את הרכבת, החסכון יהיה גדול, לדוגמה אם משפחתך גרה בכפס סבא ואת גרה בראשל"ץ, את חוסכך בביקור הוצאות של עד עשרות שקלים.
מתי, אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה נסחבת באוטובוס עם יותר משני סלי קניות. אני יכולה להגיד לך שזה מאד לא נוח, כך שאם אני מתבססת על תחב"צ בשביל הקניות שלי, אני צריכה לעשות כמה סבבים (או משלוח). בכל מקרה, אם ההבדל בין סל קניות בת"א לבין אותו הסל בבת ים הוא "מאות שקלים", לא ההפרש של עשרה שקלים במחיר הוא מה שימנע ממני לעשות את זה.
כנ"ל לגבי חיפוש עבודה – לא ההבדל של כמה עשרות שקלים לחודש יהיה מה שימנע ממני לעבוד בראשל"צ או בבת ים (מה גם שממילא המעסיק משלם את הנסיעות (או לפחות אמור)) הרי לפי אותו ההגיון, למה שלא נהפוך את כל המדינה לאזור אחד וזהו?
האמת, יש לי סל מתקפל קטן תמיד בתיק ואני סוחב קניות, נכון זה לא הכי נוח, אבל זה מחיר של הבחירה בתחבורה ציבוריל רכב, ממש עכשיו יש התמודדות של מנהלת במשרד שלי שנוסעת בתחבורה ציבורית מבחירה וביטלו לה קו שהיה משמש אותה וציצמו קו נוסף, עתה היא נעה בשלושה אוטובוסים והיא מנהלת מאבק להגברת התדירות, בשיחה איתה ובגדול אני חושב שלא תכננו נכון את הקווים המקומיים (המיניבוסים), בעימה הראשונה עשו זאת טוב יותר.
היו צריכים לחלק את הקווים הפנימיים למפעילים לפי אזורים (ערים בהם הם פועלים), מיניבוס שיוצא מן השכונה ומזים לקווים הביןעירוניים (מטרופוליניים), 75 של אגד, 40 ן25 של דן הם דוגמאות טובות, כך שהמיניבוס לוקח אל הציר הראשי, היתרון של הקו הפנימי שברחוב הקטן ניתן לעצור אותו או לרדת ללא תחנה, זה פתרון טוב, זה עובד טוב עם קו 58 גם כקו פנימי שעובר בשכונות ברמת גם וגבעתיים דרך תחנה באמצע ברכבת מרכז, גם טוב ליוממים כמזין וקו ישיר.
על 58 אני מכיר מצב מדהים, אמא לילדה בת 14 שגרים בגבעתיים, האמא עובדת ברמת החייל בהי טק ובכל יום נהגה בשתיים לצאת מן העבודה ולקחת את הילדה מחוג ברחוב רוקח ברמת גם מאחד ממבני הציבור ברחוב לבית בגבעתיים ולחזור לעבודה, היום כשהיא בטוחה ומכירה את הנהגים בקו המיניבוס הילדה עומדת מחוץ למוסד בו התקיים החוק, לעלות על המיניבוס ולהגיע הביתה בעצמה, האם לעות זאת החליפה את הנסיעה בישיבה עם עמיתה בבית הקפה ולמן איכות וגם נחסכה נסיעה מרמת החייל לרמת גן וגבעתיים וחזרה לרמת החייל.
אגב, יש לך פליקר נהדר
דאנק איר פֿאַר פּראַוויידינג זייער אָנגענעם אַרטיקלען. איך האָפֿן איר קענען פאָרזעצן אַפּדייטינג זיי
איך טאַקע ווי דיין בלאָג.