הזמנה לפאנל/סימן חיים

מזמן כבר לא עלה כאן פוסט. בעל הבלוג מתנצל – קומבינציה של קיץ, לחץ עבודה ושלל הפעילויות שנעשות בשטח בחודש האחרון גבו את מחירם. בינתיים, כהוכחה לכך שאני בחיים (היו כמה תהיות במייל בעניין), אני מזמין את כולם לפאנל פתוח שייערך ביום ב' הקרוב, בשעה 19:00, בנושא עירוניות, "הזכות לעיר" וצדק סביבתי. בגדול, נעוסק בקשר התיאורטי שבין אורבניזם וצדק סביבתי, ובקשר המתבקש שבין המחאה לבין (חוסר) העירוניות בישראל. יהיה מעניין. הפאנל ייערך במתחם של מגמה ירוקה במאהל פינת רוטשילד-שנקין.
לאירוע בפייסבוק לחצו כאן.

מחר בערב – עולים עם אוהלים לכיכר הבימה

סוף סוף נמצא שימוש ראוי לפיל הלבן הזה. מחר, החל מ-19:30, עוברים לגור באוהלים בכיכר הבימה במחאה על השוק הדיור החזירי בתל אביב ובכלל. מחירי הדיור המשתוללים פוגעים בזכויות אדם, מדירים אוכלוסיות שלמות, וכמובן מחריבים את המרקם האורבני.

נתראה שם.
לעמוד הארוע בפייסבוק לחצו כאן.

הצעת חוק למיסוי "דירות רפאים" – קריאה לרעיונות ותגובות

"שכונות הרפאים" הופכות לרעה חולה במרחב האורבני הישראלי. התופעה הגיעה למימדים מבהילים בירושלים, שבה אזורים שלמים נרכשים על ידי תושבי חוץ אמידים, שמגיעים לגור בדירותיהם למשך תקופות קצרות בלבד במשך השנה. כך, ממילא וטלביה הפכו לשכונות ריקות כמעט לחלוטין, ורחביה, אף היא, נמצאת בתהליך מתקדם של התרוקנות. התופעה תופסת תאוצה בשנים האחרונות גם בתל אביב, ובעיקר במגדלי היוקרה, אשר מלכתחילה מיועדים לכיסיהם של מיליונרים זרים.
לתופעת "דירות הרפאים" יש שתי השפעות שליליות עיקריות, שמהוות "החצנת" נזקים כלפי החברה בכללותה. ראשית, המרקם העירוני מתרוקן מתושביו, וכך ישנם פחות הולכי רגל ברחוב. כשיש פחות הולכי רגל, יש פחות פוטנציאל למסחר ברחוב, וכך הפעילות הכלכלית הולכת וגוועת. כשהמסחר ברחוב נפגע, המרוויחים הגדולים הם הקניונים – עובדה שתורמת להמשך מעגל הקריסה העירונית. שנית, קיומן של כל כך הרבה דירות ריקות בעת מצוקת דיור כה קשה, הוא עוול חברתי ממדרגה ראשונה. לא ייתכן שצעירים אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה בירושלים, ומנגד שכונות שלמות במרכז העיר עומדות ריקות. בעצם, כל העיר נופלת קורבן כדי לספק "בתי קיט" לעשירי העולם, שמצדם כמעט ולא תורמים דבר לחיים העירוניים.
עמותת ידיד, שאין צורך להכביר מילים על הישגיה בתחום החברתי, החליטה לקדם – באמצעות חקיקה – הטלת מס על דירות כאלה. הצעת החוק באה לתת מענה (גם אם חלקי) לתופעה הזו, באמצעות הטלת מס על דירות שעומדות ריקות במהלך רוב השנה, וזאת כדי לגרום לבעליהן להפנים את חלק מהנזקים החברתיים שנגרמים מהמצב.
איך אוכפים את זה? איך מונעים קומבינות? האם המס יחול בכל הארץ או רק בערים ספציפיות? מי יגבה את המס – העיריות או המדינה? האם יש לקבוע מראש מה ייעשה עם הכסף? כל השאלות האלה צריכות יהיו לקבל מענה בהצעת החוק. משום שנפל בזכותו של עבדכם הנאמן (בכובעו המשפטי) לכתוב את ההצעה עבור ידיד, החלטתי לנצל את הבלוג לשמיעת רעיונות ודעות, כדי לוודא שאנחנו חושבים על כל ההיבטים של העניין. אשמח לשמוע.
 

כנס בינלאומי לעידוד הליכה ברגל

בפעם הראשונה בישראל, יתקיים בשבוע הבא כנס בינלאומי לעידוד הליכה ברגל. זהו כנס חשוב ביותר, ונראה שיהיה גם מאד מעניין (את התוכנייה ניתן לראות כאן). הכנס בחינם, וניתן להרשם אליו כאן. מומלץ.
מצ"ב הודעה מטעם המארגנים:

"לראשונה בישראל: כנס בינלאומי לעידוד הליכה ברגל

ביום רביעי ה-21.4.10 בין השעות 8:30 -17:30 יתקיים במרכז סוזן דלל בתל אביב כנס לעידוד ההליכה ברגל כאלטרנטיבה לרכב הפרטי, תחת הכותרת ” העתיד הולך ברגל”. הכנס המתקיים בחסותו של המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפותו של השר מר גלעדן ארדן, הוא פרי הפקתם של הארגונים “תחבורה היום ומחר”, “אור ירוק” וקרן רן נאור. זו הפעם הראשונה בה מתקיים בישראל כנס בנושא הליכה ברגל במתכונת בינלאומית ובו ייטלו חלק מומחים בנושא מדינות האיחוד האירופי.
קיום הכנס בתל אביב אינו מקרי. ראוי להזכיר כי בעיר, הטרודה כל כך במציאת פתרונות לפקקי התנועה, כעשירית מהנסיעות העירוניות במכונית הפרטית הן למרחק של פחות מקילומטר, ואלה מכבידות על מערכת התחבורה. הכנס יציג רעיונות עדכניים לתכנון עירוני המיועד לצרכי הולכי הרגל; מחקרים על השפעת התחבורה הממונעת על הולכי הרגל בישראל; נתונים על האוכלוסיות הפגיעות ביותר כהולכי רגל (בישראל מרבית הילדים הנפגעים בתאונות דרכים-64%, נפגעים כהולכי רגל); ואת החסמים המונעים בניית אזורים “מתוני תנועה” בישראל. האירוע ייחתם בסיור בשכונת נווה צדק הסוקר היבטים של הליכה ברגל בשכונה.
ארגון תחבורה היום ומחר שם לו כמטרה לפעול ליצירת סביבה נעימה ובטוחה להולכי רגל כחלק מיישום תפיסת תחבורה בת קיימא. בימים אלו מפתח הארגון פרויקט של הצטרפות ערים בישראל לאמנת WALK21. ערים אלה יצטרפו לערים המתקדמות בעולם, המחויבות לקידום תרבות ההליכה ברגל, יצירת מרחב עירוני המיועד קודם כל לאנשים ורק אחר כך למכוניות, תכנון שימושי קרקע המעדיפים את הולכי הרגל, ועוד."

פשוט, ישראלים.

אחד מעקרונות היסוד של האורבניזם הוא הגיוון האנושי, שמאפשר גיוון עירוני, שיוצר סביבה מעניינת וסובלנית. בהקשר זה, אינספור ערים בעולם חבות את אופיין המיוחד לקהילות מהגרים. גם החברה הישראלית היא חברת מהגרים, עובדה שתורמת להרבה מהמתחים שבה – אבל גם לעניין.
ואם מדברים על החברה הישראלית, שבוע נוסף של התבטאויות קשות מכיוונים שונים עבר עלינו. במאי הסרט עג'מי, סכנדר קובטי, חזר בראיון ב"הארץ" על דברים שדורשים התייחסות דחופה ורצינית של המיינסטרים הישראלי – גם מצד מי שלא מסכים אתם במלואם. מצד שני, ולהבדיל, שר התיירות, בהתבטאות שבכל מדינה דמוקרטית מתוקנת הייתה נחשבת כהשתלחות חסרת אחריות, קרא לדחות את התוכנית המבורכת של הממשלה לסיוע למגזר הערבי, עקב "חוסר הנאמנות" של הציבור הזה. כמובן שמדובר בטיפשות פופוליסטית – משום שגם אם יש דבר כזה "חוסר נאמנות", הרי שהאינטרס הראשון במעלה של כבוד השר הוא לפעול לצמצומו, בין היתר באמצעות השקעות. אך מעבר לכך, ובזאת העיקר, שר התיירות כנראה לא למד בשיעור אזרחות שזכויות אדם בסיסיות במדינה דמוקרטית אינן מותנות, וכי מדינה צריכה להיות נאמנה לאזרחיה, לפני שהיא דורשת מהם את ההיפך.
בד בבד, ביום שבת נערכה הפגנה נגד גירוש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל. כשקוראים את דבריהם של הילדים בכתבות שפורסמו בעניין, אי אפשר שלא לחוש קנאה מסויימת בהם – ובמיוחד לאור המורכבות שעולה מההתבטאויות שהוזכרו לעיל. כמובן, אין מה לקנא בהם בהתחשב בחרב הגירוש שמתהפכת מעליהם – אבל בהחלט ניתן לקנא בישראליות הפשוטה, הטהורה והלא מתוסבכת שלהם. הם לא צריכים לעסוק במשבר הזהויות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי: "יהודי" מול "ישראלי"; "ישראלי" מול "פלסטיני", "מוסלמי" או "ערבי". הם ישראלים, באופן הכי פשוט וניטרלי, ישראלים כי הם לא שום דבר אחר: הם לא מכירים דבר אחר, ואין להם שום שאיפות להיות משהו אחר. ישראלים אמיתיים – גם אם המדינה עוד לא מבינה את זה.
יש לנו הרבה מה להרוויח מהנוכחות שלהם פה – מבחינה אורבנית כמו גם מבחינות אחרות.

פלורנט"ו בשבט

פלורנטין היא מיקרוקוסמוס של הבעיות הנוכחיות של תל אביב, כמו גם של הפוטנציאל האורבני והאנושי הבלתי-נדלה שלה. בשנים האחרונות התפתחה בפלורנטין קהילה אקטיביסטית פעלתנית ואיכותית, שפעמים רבות עומדת בחוד החנית של המאבקים האורבניים המשמעותיים בעיר.
אחד מהפרוייקטים היפים של הקהילה בשכונה היא הגינה הקהילתית. מי שמכיר את המעורבים בדבר יודע מהי מידת ההשקעה שנדרשת כדי לקיים את הגינה, וכמה מכשולים הזויים עמדו ועומדים בפני האחזקה שלה (מגניבות מסתוריות של צמחים ועד התנכלויות מוזרות של גורמים רשמיים). מכל מקום, ביום שישי הקרוב (29.1.10) מארגנת קהילת הגינה, זו השנה השלישית, הפנינג בשם פלורנט"ו בשבט. כמי שהיה באירוע בעבר אני ממליץ בחום. פרטים למטה: