תקציר הפרקים הקודמים: עיריית תל-אביב החליטה, בהחלטה היסטורית ברמה העירונית, לסלול שבילי אופניים על חשבון 60 מקומות חנייה ברחוב בלוך. לראשונה, נעשה ניסיון לפעול בהעדפה מתקנת לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ולהשיב קצת מהמרחב שניתן במשך עשרות שנים, באופן מופקר, לבעלי הרכב הפרטי. כצפוי, תושבי רחוב בלוך הגיבו בנימביזם ופתחו במאבק נגד התוכנית. זכותם. ביום שלישי שעבר, נערך מפגש תושבים עם בכירים בעירייה. במפגש הותקפו הנציגים במילים קשות מאד. ניחא – הם משרתי ציבורי. אבל ההתקפה הקשה ביותר כוונה לנציגי ארגוני האופניים ותומכיהם, ללמדנו עד כמה נערכו שם שיתוף ודיון אמיתיים. עד כאן דבר לא מפתיע.
מה שמאד מפתיע, לעומת זאת, היא העמדה המוזרה שאימצה תנועת האופיזיציה העיקרית, עיר לכולנו, אותה תנועה שרבים כל כך (ואני ביניהם, למרות שלא הייתי בארץ כדי להצביע) תלו בה תקוות אמיתיות שתייצג פוליטיקה חברתית-סביבתית אמיתית, אולי לראשונה בישראל. האמת היא, שהטוויסט של עיר לכולנו הוא חומר לעבודת דוקטורט מעניינת על תהליך התפרקות של תנועה פוליטית אופוזיציונית, כאשר השלטון חוטף לה את האג'נדה. במקרים כאלה יש לתנועה שתי אפשרויות: האחת לטעון שהשלטון מממש את מדיניותה (כמו שעיר לכולנו עשתה בהצלחה בעניין הנת"צים); השנייה היא לצאת נגד השלטון ויהי מה, אפילו שהאחרון מקיים את האג'נדה שלה. באופן מפליא, עיר לכולנו בחרה בעניין בלוך את האופציה השנייה.
כפי שמתבטא במאמר הזה, העמדה של עיר לכולנו היא שהתוכנית ברחוב בלוך פסולה בשל העובדה שלא נערך לגביה שיתוף ציבור ראוי. כפי שמובהר בעמדת התנועה כפי שפורסמה היום, וכפי שפעיליה טפטפו בימים האחרונים בפייסבוק, על העירייה לספק לתושבי בלוך פתרונות חנייה חינם חלופיים. פרשנות סבירה של עמדת התנועה מלמדת, שהיא תומכת בתוכנית רק אם יינתן פתרון חנייה לתושבים. בכך, היא למעשה מאמצת את עמדת המתנגדים לשביל האופניים. אנחנו עומדים, אם כן, בפני מצב מדהים שבו תנועה ירוקה לכאורה דורשת מהעירייה לספק מקומות חנייה לרכב פרטי, וזאת אך בשל הטענה החצי-פרוצדורלית שלא נערך שיתוף ראוי; הטענה הזו גם לוקה בשל העובדה שמעולם לא שאלו את הציבור לפני שהקריבו את המרחב לטובת כלי הרכב הפרטיים. זאת ועוד, הדבר עומד בניגוד מוחלט לתפיסה החברתית שאמורה להדריך את עיר לכולנו. כתנועה שאמורה לתמוך בצדק חלוקתי, לא מובן מדוע היא בוחרת להתייצב לצד החזקים שבחזקים – בעלי הרכב הפרטי – ש"פונקו" על ידי גורמי התכנון מזה שנים, דווקא כאשר נעשה צעד ראשון לתקן, ולו במעט, את העיוות ההיסטורי שבהקצאת המשאבים העירונית.
את בלבול המערכות שאחז בעיר לכולנו ניתן לראות, למשל, בהתנהלות עמוד הפייסבוק של התנועה בשבועות האחרונים. דוגמה אחת היא ההאשמה המנותקת בעליל לפיה תומכי שבילי האופניים נשלחו על ידי רון חולדאי כנגד תושבי רחוב בלוך. בנוסף, בתוך הקלחת של הברוך של בלוך, בחרה עיר לכולנו (או אולי מנהלי דף הפייסבוק על דעת עצמם?) להשתלח דווקא בפרוייקט השכרת האופניים – אולי הפרוייקט הירוק ביותר שקודם בעיר בשנים האחרונות, בשל כמה בעיות טכניות שעיכבו את הפרוייקט במספר ימים (אגב, עשרות תחנות של הפרוייקט כבר פועלות). כשעבדכם הנאמן "רמז" על כך שזה עיסוק קנטרני בזוטות, כשהעניין המהותי דווקא מתיישב עם האג'נדה של התנועה, הוא ספג מאחד הפעילים המרכזיים של התנועה קיתונות אד-הומינם, מלווים בדברים (שנמחקו בינתיים) שעדיין לא כל כך הבנתי. אשמח לפרשנות – My guess is as good as yours.
מקווה מאד שעיר לכולנו תתעשת, בתקווה שעוד אפשר לתקן את הנזק. חלק מחברי הסיעה (והסיעה המורחבת) הם מהטובים שהיו כאן בשנים האחרונות, ואין סיבה שהם יתנו יד לתהליך ההרסני הזה.
הרחובות של ג'יין
בלוג עירוני בהשראת ג'יין ג'ייקובס
תחנה חדשה
הרחובות של ג'יין 
הפוסט הוא הזדמנות מצוינת קודם כל לראות איך הבלוגים ה"אורבאניים" נעים בקו ישר כמו בסרט נע של רעיונות. אחד מפרסם וכולם אחריו בקו ישר.
אליאב ראשית כל אתה טועה, החתך בבלוך הוא לא הראשון שמוותר על חניות לטובת שבילי אופניים כמוהו גם רחוב שינקין שההחלטה על השינוי בו התקבלה לפני שנה. הסיבה שכולכם עצמתם עיניים היא התמיכה הבלתי מעורערת שלכם במפלגת עיר לכולנו שהיא ללא ספק העלובה ביותר אחרי המפלגה של ראובן לדיאנסקי.
דבר שני אותה תגובה של פעיל עיר לכולנו היא אותה תגובה שאתה רשמת לי אחרי שביקרתי אותך על התמיכה שלך בעיר לכולנו. אולי תבין איך זה מרגיש שתגובה נגדית שמסתכמת בשאלת "כמה משלמים לך?" מרגישה.
בכל אופן כולי תקווה שהעירייה לא תשנה את הכיוון בגלל כמה צעקות, הן תעלמנה ובמקומן נקבל עיר מעט יותר טובה.
לירן, התגובה שלך לא ממש עניינית, אבל התרגלנו. הדברים לא ממש דומים, אבל בוא לא ניכנס לדיונים שבאמת לא מעניינים אף אחד.
הצגתך של עמדת עיר לכולנו אינה הוגנת. אני מקווה שקוראי הבלוג לא יסתפקו בקריאת הפוסט שלך אלא יכנסו למאמרים שאתה מקשר אליהם.
עיר לכולנו מברכת על השינוי ברחוב בלוך. עיר לכולנו יוצאת כנגד השיטה בה העירייה מזלזלת בתושבים וברצונותיהם, ואינה טורחת לשתפם בתהליך התכנון, אלא רק מודיעה על המוגמר.
עיר לכולנו לא קראה להוסיף מקומות חניה חדשים בעיר, אלא עד שהעירייה תטרח לספק חלופה רצינית לצרכים ברכב פרטי, להקצות מקומות חנייה קיימים שברשות העירייה לידי התושבים.
עיר לכולנו בוחרת להעמיד את רצון התושבים בעמדה שווה מול רצון גורמי התכנון, גם כשאלו מסכימים עם דעתך וגם כשאלו לא. עיר לכולנו מעולם לא הציבה אג'נדה ירוקה בראש סולם ערכיה אלא את תושבי העיר בראש הסולם, כפי שנאמר בראש כל עלון של עיר לכולנו: "עיר לכולנו – מחזירים את העיר לתושבים!".
אורי – איפה זה ייגמר? אין מספיק מקומות חניה בחינם לא כל מי שבעתיד "ייפגע" מהשינויים התשתיתיים הצפויים בעיר. מדובר בהצעה שהיא תקדים מסוכן ולא ישים.
אורי , המפלגה שלך היא בושה
אליאב, התכנית של עיר לכולנו היא להקים בתל אביב-יפו מערכת תחבורה ציבורית נאותה המתבססת על BRT, תכנית שלצערנו חולדאי התנגד לה ועכב אותה במשך שנים רבות, ומתחילה את צעדיה הראשונים ראשונים בימים אלו. התכנית של עיר לכולנו היא לתת חלופה רצינית לרכב הפרטי, וכשזו תתחיל לקרום עור וגידים אפשר יהיה לקצץ בתשתיות לרכב הפרטי ואף להטיל אגרת כניסה לעיר.
אבל הצרה העמוקה פה היא לא רכב זה טוב או לא, חניה זה טוב או לא. השאלה היא כיצד מתכננים שינויים משמעותיים בעיר. כמו שאף אחד בעירייה לא מתעניין בדעת תושבי בצרון בנוגע להרחבה המשמעותית של דרך השלום שהעירייה מתכננת, ועיר לכולנו מסייעת לתושבים להתנגד לתכנית, כך גם בבלוך אף אחד לא שאל מה יהיה על התושבים. הנוהל הזה, שבו העירייה מתכננת עם עצמה ואז מנחיתה שינויים מאוד משמעותיים על התושבים, חייב להפסק. כך בדיוק הגענו למצב בו הרכב הפרטי השתלט על המרחב הציבורי, ותמיכה באותה התנהלות זה לא מה שיוציא אותנו מהברוך.
התנועה הייתה צריכה לאמץ, אם כבר, עמדה "צופה פני עתיד". היה הרבה יותר נכון לתמוך ללא סייג בתוכנית בבלוך, תוך כדי מאבק ליותר שיתוף להבא. אבל היציאה נגד התוכנית עכשיו, והדרישה לפיצוי חנייה לתושבים, היא רעה מאד. במיוחד לאור העובדה שזו יריית פתיחה של מאבק רחב יותר. המאבק בבלוך הוא הרי רק ההתחלה, וכדאי מאד שעיר לכולנו תמצא את עצמה בצד הנכון של המאבק הזה. אל תשכח, בעלי הכוח כאן הם בעלי הרכב, ולא להפך.
אליאב, עיר לכולנו לא קמה כדי להיאבק ברכב הפרטי, היא קמה כדי להחזיר את העיר לתושבים. השתלטות הרכב הפרטי על העיר ודחיקת התושבים מהמרחב היא סימפטום של בעיה עמוקה הרבה יותר בתל אביב-יפו.
בעיני עיר לכולנו נמצאת בצד הנכון. גם תומכת בשינוי הרחוב לטובת שבילי אופניים, אבל גם לא שוכחת את התושבים הקיימים בעיר שבנו את חייהם סביב הרכב הפרטי ולא יכולים מהיום למחר לשנות את כל אורחות חייהם, גם אם יש לנו ביקורת על הדרך בה בחרו.
אם הייתם פונים לתושבים במסגרת התכנון של השינוי ברחוב בלוך ומתייעצים איתם, היה אפשר למצוא פתרון הגיוני ולהמנע מכל הצעקות. הנחתה של שינויים מבלי לשאול את התושבים שנמצאים בחזית היא אינה הוגנת ואינה נכונה.
אורי – הבעיה היא שעובר קו מאד דק בין "להחזיר את העיר לתושבים" לבין פופוליזם. אתה (ועיר לכולנו) מערבבים בין מהות ופרוצדורה. או שהבעיה בעיניכם היא חוסר השיתוף (ניחא), או שהבעיה היא אי-מתן מקומות חניה חלופיים. את הבעיה השנייה אף שיתוף שבעולם לא יפתור.
אגב, מי זה "הייתם"??
אני מתנצל, התרשמתי שהיית מעורב בתכנון השינוי ברחוב בלוך או בתל אביב בשביל אופניים, מהזדהותך העמוקה עם ההתנהלות שלהם.
שיתוף זה מהות. עיר זה התושבים שלה, לא האופניים או הכבישים או חזיתות הבתים. שינוי בעיר הוא לא רק שינוי בתשתיות, הוא שינוי בראיית העולם של תושביה. הנחתת פתרונות כואבים לא מעודדת שינוי בראיית העולם.
מה המקום של התושבים בתהליך התכנון העירוני בעיניך?
אין לי שום הזדהות עם העירייה או עם ההתנהלות שלהם, ואין לי שום קשר אליהם (אתה מוזמן לקרוא פוסטים רבים בבלוג הזה שתוקפים את העירייה בחריפות). אני פשוט חושב, שלגופו של עניין, במקרים של תיקון עוול – במה שקשור לצדק מחלק – אין חובה לתת לתושבים וטו על תכנון. בדיוק כמו שלא שואלים את השכבות החזקות אם להעלות מס או לא, או כמו שלא שואלים את הציבור כשבונים מתקנים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, לא צריך משאל עם בכל מקום שבו מחליטים להשיב *קצת* מהמרחב העירוני להולכי הרגל.
אני מסכים שתהליכי שיתוף ציבור הם טובים וחיוניים בדרך כלל. אבל כאן ברור שההתנגדות מבוססת על נימביזם טיפוסי, ולכן – למרות שעדיף היה לנקוט בדרך הזו – לא היה מקום לעמדה שפוסלת את ההחלטה המהותית.
אנחנו לא יודעים על מה ההתנגדות מבוססת, כי לתושבים לא ניתנה הזדמנות הוגנת להתנגד לשינוי. הכינוס שהיה נקבע רק לאחר שהעירייה הודיעה לתושבים על השינוי שנקבע, ולא היה שום הזדמנות לתושבים בשום נקודה להשפיע בכך דרך שהיא על התכנון.
אף אחד לא מציע לתת לתושבים וטו על השינוי. עיר לכולנו מברכת ותומכת בשינוי ברחוב בלוך. עיר לכולנו אינה מבקשת מקומות חניה חדשים בעיר כפיצוי. היא מבקשת לתת מקומות חנייה _קיימים_ לטובת התושבים שצריכים לשלם את המחיר של השינוי הזה, שינוי שנעשה בדריסה וללא התחשבות. עיר לכולנו מבקשת, כמו העירייה וכמוך, להפחית את מספר החניות במרכז העיר. בדרישה של עיר לכולנו אין פגיעה בצעד התקדימי של צמצום מקומות החנייה במרכז העיר.
אליאב, כפי ששמת לב, שוב "הואשמת" על הדרך באינטרסים זרים ואפילו במעורבות בתל-אביב בשביל אופניים המשוקצים טפו, שפועלים למען תחבורה אופניים ובמידה מסויימת גם החזרת המדרכות להולכי הרגל.
נראה שעיר לכולנו טרם פיתחה דרכים להתמודד עם ביקורת על התנהלותה ויש לה נטייה "לסמן" כל ביקורת ככזו שמאחוריה עומדים אינטרסים זרים במקום לבחון לעומק את ההחלטות שהיא מקבלת בעצמה. לעצם העניין – אכן נראה שעיר לכולנו כרגע בעיצומו של ורטיגו בכל בקשור לנושא התחבורה בתל-אביב. מצד אחד הם לכאורה בעד תחבורת אופניים, אך מצד שני הם בעד סטטוס קוו בכל הקשור לשלטון הרכב הפרטי – מזכירים לי את המדיניות של העירייה בעבר שהובילה לכך ששבילי סומנו על המדרכות.
אורי, למה הכוונה בלתת מקומות חניה קיימים? אם הם קיימים – שילכו לחנות שם, מה הבעיה? אם אתה טוען שיש להקצות את אותם מקומות חניה קיימים רק לתושבי בלוך, אזי אתה לוקח אותם מתושבים אחרים, ואיפה ההיגיון בזה? כנראה לא הבנתי אותך.
בדיוק. וכפי שכתבתי, זה עוד יותר בעייתי לאור העובדה שבלוך זו רק ההתחלה.
יואב ואליאב,
מאחר וקראתי על המאבקים מרחוק בלבד, אינני בא לייצג את עמדת עיר לכולנו בשום צורה ואופן. עם זאת, מעבר להפשטה המצערת שעשיתם לטיעוניהם לבעד/נגד שביל האופניים בבלוך ובכלל (שאלה בה נציגי עיר לכולנו הבהירו באופן הברור ביותר שהם בעד), נדמה כי אתם מתעלמים משני אספקטים מרכזיים של הדיון.
הראשון הוא על השאלה האסטרטגית – כיצד משנים באופן מהותי את פני העיר כולה, כך שמעבר לשביל פה ושביל שם נוצרת רשת שמאפשרת תנועת אופניים רציפה ושינוי מהותי באחוזי השימוש ברכב הפרטי לטובת צורות ניידות אחרות. נדמה לי כי על מנת לגבש שינוי כזה, נדרשת תמיכה (או לפחות הבנה) של תושבי העיר, שעל מנת להשיגה יש לראות בהם כשותפים לתהליך ולא כאויבים לו. לכן, צעדים חד צדדיים אולי יכולים להשיג תוצאות צרות ומיידיות, אך לטווח הארוך הן עלולות לפגוע בסיכויים לשינוי הנדרש, וודאי שלא יסייעו בשינוי ההתנהגות של אותם אנשים שאנו מקווים שישתמשו יותר באופניהם.
המימד השני אליו יש להתייחס הוא לשאלה מהי קיימות. האם קיימות נוגעת אך ורק לאספקטים תכנוניים תשתיתיים, או לאג'נדה סביבתית-חברתית בה דמוקרטיה משחקת תפקיד מכריע? אם קיימות אכן תלויה בהבנת בעיות ויצירת רעיונות שמתחילים דווקא ברמה המקומית, תוך הגדלת השקיפות וכוחם של התושבים לעומת מוסדות התכנון והשלטון – כיצד ניתן לכנות מדיניות שהתקבלה בניגוד גמור לכל העקרונות הללו מדיניות מקיימת? אם עיר לכולנו אכן צריכה לקדם אג'נדה של קיימות כפי שהבטיחה בבחירות, עליה לעשות כן על כל מורכבותה, ולא לוותר על החברתי כשהוא פוגע בסביבתי או להיפך.
כל אלה משמעותם אינה שיש לחכות לקונצנזוס או לאפשר את המשך המצב הקיים, אלא שיש לקיים הליך המאפשר לתושבים ולנציגיהם לחשוב יחדיו כיצד ניתן להגיע לעתיד שונה בעיר, תוך הבנה של מנעד הבעיות ומציאת פתרונות יצירתיים להן.
אליאב ולרמן, העמדה של עיר לכולנו התקבלה אחרי דיון בסיעה המורחבת, דיון שהוא ביטוי לעקרונות הדמוקרטיים שהתנועה עובדת לפיהם. במקום להתייחס לעיר לכולנו כאל ישות חיצונית שצריך להעריך, או לבקר, אתם פשוט יכולים להגיע לאחת הפגישות ולהשתתף. נכון, גם הכתיבה כאן היא סוג של השתתפות, רק שהיא פחות מיידית.
ההזמנה הזו להגיע לפגישות נכונה אגב לכולם. הישיבות פתוחות לתושבות ותושבי העיר.
עמית, אין ספק שלהתנהלות דמוקרטית יש חשיבות מכרעת. אבל יש חשיבות גם לעקרונות מתקנים ומחלקים. בדיוק כמו שעיר לכולנו לא תשכב על הכביש (אני מקווה) אם העירייה תחליט להוריד את הגדרות סביב מתחם צמרת, כך אני מצפה שהיא לא תקריב את עצמה (וזה בדיוק מה שהתנועה עושה) עבור 60 מקומות חנייה. ההיתלות כאן בעניין השיתוף היא לעג לרש, לאור המצב הקטסטרופלי של הולכי הרגל בעיר הזו.
איל – העובדה שאפשר להגיע לדיונים בסיעה המורחבת לא משנה את העובדה שיש זכות לאזרח לבקר את נבחריו בכל אופן שימצא לנכון. אגב, לרמן ואני פוגשים את אנשי עיר לכולנו בכל מיני פורומים, ייתכן שאף יותר מאנשי הסיעה המורחבת (וכאן אני מסייג שאני לא יודע כל כמה זמן יש פגישות).
אליאב, ברור שמותר ואפילו צריך לבקר את הנציגים. הנקודה היא שבעיר לכולנו המרחק ביניהן/ם לבין שאר התושבים לא גדול. הם חלק מהקהילה ולא מנותקים ממנה. אם משהו מאוד חשוב לך, ונראה לך שהתנועה הולכת בכיוון לא נכון, בוא בנוסף לביקורת והבעת דעה בכל מקום אחר גם למקום שבו מתקבלות ההחלטות ותשתתף. פשוט עניין של אפקטיביות. וגם עניין של תרבות שילטון, כי אני מקווה שהדרך הזו של קבלת החלטות תהיה חלק מההתנהלות העירונית הסטנדרטית לאחר בחירות 2013.
ישיבת הסיעה הקרובה היא ב-24 בחודש ופורום סביבה ותחבורה נפגש שבוע קודם, ב-17. לדעתי עדיין אין סדר יום אבל אני מניח שהעניין המדובר יהיה חלק ממנו.
על איזה שיתוף ציבור מדובר כאן בכלל? ומי הם בדיוק "תושבי תל אביב" שאתם מנסים להחזיר להם את העיר?
אני גר באזור הזה (אבן גבירול פינת הדסה), אותי אף אחד לא שאל לגבי החניות בבלוך, למרות שמעשית אני מושפע לא פחות בעלי הרכבים שמתגוררים שם. אני סובל מהרעש שהם יוצרים, מהאזעקות הבלתי נסבלות בלילה, מזיהום האוויר שהם יוצרים ומההתנגשויות הקבועות שלהם באופנים שלי או בי פיזית (כשאני מנסה לעבור במעברי חציה).
לא ברור לי מי הגאון שקובע מפגשים עם הציבור בשעה 16:30- כל מי שאני מכיר עובד בשעות האלה.
העובדה שהמשוואה היא שיתוף הציבור=שימור החניות רק מראה מה עומד מאחורי השיתוף הזה. בכל הכבוד, כל השכנים שלי לא מחזיקים רכבים ולאף אחד אין חניה. לדעתי רוב האנשים שגרים באזור הם באותו סטטוס (אלא אם יש איזה חניון מיסתורי שאני לא מכיר שבו מאות אנשים מחביאים את הרכבים שלהם). אותנו אף אחד לא שואל, ולדעתי אם היה שיתוף ציבור אמיתי אז לא רק שהיו מבטלים לכל הנובורשים מבלוך את החניות אלא גם היו מעלים לרחובות עם חניה את הארנונה ודורשים לשלם עבור כל חניה כזו.
כל הפוליטיקות הפנימיות המגוחכות האלה לא מעניינות אותי. את החשבון ישלמו ביום הבוחר, העיקר שהם שמו קומוניסט בראש הרשימה.
עמית, אנחנו מאוד בעד שיתוף ציבור ודמוקרטיה עירונית, אבל במקרה כזה צריך להתקיים דיון בין כל הגורמים בעלי האינטרסים. פינינו מזמננו והגענו לפגישה עם תושבי בלוך (בלי שאף גורם רישמי ארגן את זה) כדי שיהיה שם גם הקול השני – זה שרוצה ותומך בשבילים.
אנחנו יודעים איך זה נגמר. היחיד שהעיז לדבר בקול רם בעד השביל קיבל איומים על חייו (ולא בצחוק). זה רק מוכיח שהתושבים לא באמת רוצים הידברות – הם רוצים שיעשו מה שהם אומרים.
איל, לפני שנתיים בערך התעורר נושא החניונים החורגים וכופר החניה. אני ולרמן באנו לישיבת הסיעה המורחבת אחרי עבודת הכנה של לרמן גם עם דב ומדואל וגם עם פוסט שהוא כתב בנושא (שבאמת חשבנו שחברי הסיעה יקראו לפני – הם לא). המאמץ לא עזר והמדיניות בפועל לא השתנתה (למרות שבישיבה כולם הסכימו עם לרמן).
מצבים כאלה, ביחוד שהם חוזרים על עצמם, יחד עם זילזול של חלק קולני מאנשי התנועה באנשים שבאמת אכפת להם מהעיר ומהתנועה, ואולי כדאי להקשיב להם וללמוד מהם (למשל דוקטורנט לגיאוגרפיה אורבנית שכל היום מתעסק עם מחקרים על תנועה ותחבורה בעיר), מייצרים מצב של יאוש ואנטיגוניזם, וחבל.
אין בעיה עם הדרישה לשיתוף ציבור, אפילו שאארטים מידי פעם על סוגיות בוערות. תבנו מודל יעיל ומהיר איך עושים את זה (עם סימוכין מהעולם ומחקרים תומכים) ותעלו את זה בישיבת מועצת העיר. התקשורת ובייחוד החברים בבלוגים יתמכו לגמרי. אבל בין זה לבין קריאה לעירייה לסבסד מקומות חניה ל"נפגעים" יש תהום ענקית, וחבל שלא השכלתם לסיים את ההודעה משפט אחד אחורה.
רק עוד הערה. מניסיוני בישיבות הסיעה המורחבת של עיר לכולנו 80% מהזמן הולך להתעסקות בעניינים פרוצדורליים פנימיים של עיר לכולנו (מתי תהיה אסיפה כללית, ענייני גזברות וכיו"ב). ב-20% שנשארים מנסים לדון בנושאים מהותיים עירוניים, אבל מפאת השעה המאוחרת ועייפות החומר הדיונים עצמם שטחיים ואינם מסוגלים להתמודד עם דקויות תכנוניות ואחרות. לא הצלחתי למצוא פרוטוקולים של ישיבות אלה, אבל כך זה מתנהל. לפחות מנסיוני האישי בסיעה המורחבת אין מצב לדיון רציני.
מוטב היה לעיר לכולנו להזמין במפורש בעלי עניין בתחום כמו ארגונים סביבתיים ואף להיפגש עם תושבים כאלה ואחרים באזור, אלה שמכורים לרכב ולזיהום ואלה שמעדיפים עיר עם מרחב ציבורי מאוזן ומתקדם יותר ולדון בנושא. כרגע נוצר הרושם שדנו בנושא במשך מספר דקות בישיבה פנימית של עיר לכולנו (שלא ברור כיצד היו אמורים בעלי עניין נוספים לדעת על קיומה) וקיבלו החלטה שמראה שגם עיר לכולנו, בדומה לעיריית תל-אביב, מתקשה לשתף אנשים נוספים בתהליך.
גיל, עיר לכולנו באופוזיציה לצערי. את שיתוף הציבור ברחוב בלוך אירגנה הנהלת העיריה הנוכחית. לפי מה ששמעתי לא היה שם שיתוף ציבור שבאמת נעשה ברצינות, ובוודאי שלא לפני שהתקבלו ההחלטות אלא אחריהן.
מורין, גם אני לא תמיד מרוצה ממה שקורה בעיר לכולנו, והייתי שמח לראות חלק מהדברים אחרת. הנקודה שאני מנסה להבהיר היא שאין מקום להתייחס לתנועה בתור גוף חיצוני כי היא של כולנו. כשאני מתבאס מכך שאין מספיק פעילות שטח, אני מאוכזב לא מעט מעצמי ולא ממשהו שלא קשור אלי. במילים אחרות, השינוי המשמעותי יהיה כשנפסיק ללחוש תפילה, או אפילו לצעוק בהפגנה, אלא נשאף לנהל בעצמנו, התושבות והתושבים, את העיריה. אני בטוח שיש אנשים שלהם זה נשמע כמו אידאל תלוש אבל בעיר לכולנו נעשה ניסיון ממשי, וכנה, להגיע למצב הזה. רק ככה אפשר יהיה להבטיח שמרכז העיר, לדוגמה, לא ימשיך להיהפך למלכודת תיירים אחת גדולה.
יואב, רוב הזמן כבר יותר משנה לא מוקדש לעניינים פנימיים אלא לדיונים בנושאים עירוניים. מטבע הדברים אם מגיעים אנשים שנושא מסויים חשוב להם יותר, הדיון בנושא הזה יותר משמעותי. מועדי הישיבות ופגישות אחרות מפורסמים באופן סדיר באתר,http://city4all.org.il/calendar אם אתה חושב שעיר לכולנו צריכה "להזמין במפורש בעלי עניין בתחום כמו ארגונים סביבתיים ואף להיפגש עם תושבים כאלה ואחרים באזור" למה שלא תעשה את זה? אם לא אתה אז מי? לאף אחד מאיתנו אין יותר זמן מאחרים, כולנו עסוקים. זה הרי לא הגיוני להפיל על חמשת חברי המועצה, פלוס עוד שניים שלושה מסביבם, את כל העבודה.
איל, אני דווקא עושה את זה וניסיתי לארגן פגישה מייד כשראיתי לאן העניין הזה הולך (עוד לפני פסח), אבל העסק מתמהמה ובינתיים מתקבלות החלטות שקשה לאמוד את נזקן. בודאי שלא היה שום דיון בבלוך. מכורי החנייה לא נתנו לעירייה ולאף אחד אחר לדבר, וחלקם אפילו איימו באופן פיזי על מי שהעז להגיד דברים שאינם עולים בקנה אחד עם המשך שלטון הרכב הפרטי. עיר לכולנו לדעתי ירתה לעצמה בראש עם ההתנהלות שלה מסביב לסוגיית שבילי האופניים בתל-אביב.
יואב, אני זוכר שבאמת שמעתי על העניין פעם ראשונה ממך כבר לפני כמה חודשים, ובאמת אמרת לי שדיברת עם כמה מחברינו במועצה בעניין. אבל שוב, הדרך הישירה והכי אפקטיבית להשפיע היא להגיע לישיבות הסיעה, או לפחות לקרוא את המיילים בתפוצה של הסיעה. ההודעה הנוכחית שכבה ברשימת המיילים יומיים שלושה פתוחה להערות (והיו כאלה). אני בטוח שאם היית מדבר שם — או מציע נוסח אחר — היו מקשיבים. למעשה אפשר עדיין לעשות את זה.
אייל- מה זה משנה אופוזיציה שמופוזיציה. רצו לבחירות עם אג'נדה מסוימת וקיבלו קולות (גם שלי) כדי לממש אותה. האמירה הזאת שלעיר לכולנו יש היררכיה והירוק נדחה מפני שיתוף ציבור (של בעלי רכבים) זה לירוק לבוחרים בפרצוף. אותי לא מעניין אם הם באופוזציה או לא: יש הצעה שתואמת את המצע, מצביעים בעד. זה בסה"כ מועצת העיר ת"א, עדיין לא הקונגרס האמריקאי.
יותר מזה. אם הפוליטיקה כל כך חשובה, אז מה קופצים עם שיתוף ציבור? נבחרו נציגי ציבור, הם מייצגים את הציבור, הם משתתפים בישיבה: יש שיתוף ציבור (אני ממש לא אומר שזה האידיאל, אבל לפי ההיגיון שהוצע פה כנראה זה מה שצריך לקרות).
חוץ מזה, (ואולי אני פה קצת נסחף עם ההיגיון שהוצע) החניות האלה הן מתחם ציבורי לחלוטין (צריך לזכור שלא מדובר בחניות פרטיות של האנשים האלה, אלא שכולם ממנים אותן, סובלים אותן אבל לא בהכרח נהנים מהן). כמו שלא עושים שיתוף ציבור על חגיגות יום העצמאות, אלא מאשרים את זה בתוך העיריה, ככה צריך גם במקרה הזה.
בכל אופן, אם העיריה עושה לשם שינוי משהו בכיוון נכון, מוחאים כפיים ואומרים תודה. לא משחקים אותה מקיוואלי. שלא יגמרו כמו החבר כנסת עם המיציבושי.
מסכים עם רוב דבריו של גיל. צריך לזכור גם מה האג'נדה שעל בסיסה נבחרה עיר לכולנו והאם היא בעצמה מיישמת את הדברים שהיא מטיפה להם. הייתי מצפה למצוא פרוטוקולים של הסיעה המורחבת באתר התנועה אם נושא שיתוף הציבור הוא באמת כל-כך מהותי לעיר לכולנו.
אייל, אין לי מושג מה קורה בגופים הפנימיים של עיר לכולנו כיום ואיזה מיילים מסתובבים שם. אני כבר לא שם. בהתחלה עוד ניסיתי למנוע ככל האפשר את מה שנראה כמדיניות חנייה בעייתית של עיר לכולנו, אבל הדברים נפלו על הרבה מאוד אוזניים ערלות, וכבר הוצאתי שני פוסטים בנושא (הנה אחד מהם: http://www.tlv1.co.il/?p=3532) ויהיו עוד מן הסתם. מנסיוני, הכי אפקטיבי מבחינתי זה לפעול לכתוב את הדברים בבלוג שלי או במקומות אחרים, ובו-זמנית לפעול במסגרת הגופים הסביבתיים בהם אני פועל לטובת הנושאים האלה. ודאי שלא לבוא לדיון לילי מתיש בסיעה המורחבת.
גיל, איפה נכתב ש"הירוק נדחה מפני שיתוף ציבור"??? (תשובה: בשום מקום או נייר רשמי של עיר לכולנו). על "מה זה משנה אופוזיציה שמופוזיציה" אני באמת לא יודע איך להגיב.
כדי להבהיר: כפי שאני מבין את הדברים, ויכול להיות שאני טועה, תחבורה ציבורית כפיתרון לבעיות התחבורה, וזיהום האוויר המחריד, נמצאים בראש סדר העדיפויות של עיר לכולנו. ראה מהיר בעיר, שבו השתתף כל מי שרואה את עצמו / עצמה כפעיל של התנועה ויכולה לתת זמן. עיר לכולנו באופן חד משמעי בעד שבילי אופניים. היא בעד ראייה של הדברים באופן מערכתי — שוב, תחבורה ציבורית בראש ובראשונה — ולא שביל מסויים פה או שם, מפני שהחלטה שרירותית על שביל מסויים מזמינה בעצם מחאה של התושבים ומשחקת לידי אלו שאומרים שחניה מעל הכל.
יואב, זה נהדר שאתה משפיע מהבלוג ומפעולות אחרות. כל הנקודה שלי, שוב, היא שעיר לכולנו היא לא גוף חיצוני אלא אנחנו, ומה שאני מקווה זה שכולנו נעשה את כל מה שאפשר בשביל שב-2013 ננצח את הבחירות. אחרת לעולם, או לפחות לעוד חמש שנים, לא נצא מהמקום הזה של מחאה / ניסיון להשפיע / הצלחות קטנות פה ושם וכו' וכו' למקום של מימוש מדיניות רצינית כשהאג'נדה של — אני מניח — רוב האנשים בבלוג כאן נמצאת במרכז.
מאיפה הגעת למסקנה שההחלטה לסלול שביל בבלוך היא שרירותית? אם היית מגיע למפגש היית רואה שיש מפה עם שבילים בארלוזורוב, פנקס, רמז ועוד לביצוע בשנתיים-שלוש הקרובות. זה הכי רחוק משרירותי. כמובן, שאת מכורי החנייה זה לא עניין ובקושי הוצגה המפה בצורה מסודרת.
לא יודע מי זה האנחנו הזה בעיר לכולנו. לא ברור לי גם אם התנועה הזו בכלל פתוחה לדיאלוג או שהיא מעדיפה חשביה קבוצתית (שבסופו של דבר מתישה אנשים שמשמיעים קולות אחרים). האם אנחנו כולל את החברים שרמזו על כך שאליאב מקבל משהו מחולדאי? האם אחנו כולל את אלה שקראו לאוהד "לוביסט של חולדאי"? האם אנחנו כולל את החברים שתקפו את עמותת ישראל בשביל אופניים על כך שהיא תומכת בשבילי אופניים והחזרת המדרכות להולכי הרגל? לא ברור איך עיר לכולנו תנצח בחירות כלשהן ללא עמוד שדרה ונפילה לפופוליזם נמוך. הדבר הראשון שחשבתי עליו כשראיתי את המאמר של נח היה מה הנזק שזה עושה (אם בכלל) לשבילי האופניים בתל-אביב. הדבר השני היה כמה מנדטים זה יעלה לעיר לכולנו, ואיך תנועה שהתיימרה להיות חברתית-סביבתית מצאה את עצמה בחיפוש חניונים.
איל, אם היית קצת מתעניין (נגיד קורא בבלוג של יואב) היית יודע שלעירייה אין כמעט שום השפעה על התחבורה הציבורית, אבל ממש בקרוב (יולי) התחבורה הציבורית אמורה להשתפר מאוד (אם הם רק יצליחו להסביר לציבור איך להשתמש בה), ומוסיפים פה גם 4 נת"צים מרכזיים. בקיצור, זה ממש דבילי לתקוף על הבסיס הזה עכשיו, כשמתכוונים לשפר סוף סוף.
מי דיבר על סידרי עדיפויות? אורי פה למעלה: "אליאב, עיר לכולנו לא קמה כדי להיאבק ברכב הפרטי, היא קמה כדי להחזיר את העיר לתושבים." השאלה היא איזה תושבים, כי במקרה הזה צריך לבחור. אין פשרות. צריך לבחור בין מי שהצביע לתנועה על סמך המצע הסביבתי החברתי לבין אנשים שהצביעו לחולדאי ולעולם לא יצביעו לה.
הסיסמה של "להחזיר את העיר לתושבים" היא דוגמה מצויינת לפופוליזם קלאסי. קבלת החלטות ברמה העירונות (כמו בכל רמה מינהלית) דורשת איזון בין אינטרסים וזכויות שונים. אין דבר כזה "תושבים", כי לתושבים יש פעמים רבות אינטרסים מנוגדים. במקרה הזה, האיזון הוא בין האינטרס הציבורי לצמצום התלות ברכב הפרטי לבין האינטרס של מספר מאד מצומצם של תושבים, שלא מחזיקים בשום זכות קנויה לחנות בחינם במרחב הציבורי. אני חושב שזה ברור איפה צריך להיות מרכז הכובד של עיר לכולנו במאבק הזה, למרות ההשגות, שייתכן שהן נכונות במידה, לגבי דרך קבלת ההחלטה.
ציטוט מאורי מלמעלה, מדויק יותר מהציטוט שהביאה מורין:
"עיר לכולנו בוחרת להעמיד את רצון התושבים בעמדה שווה מול רצון גורמי התכנון, גם כשאלו מסכימים עם דעתך וגם כשאלו לא. עיר לכולנו מעולם לא הציבה אג'נדה ירוקה בראש סולם ערכיה אלא את תושבי העיר בראש הסולם, כפי שנאמר בראש כל עלון של עיר לכולנו: "עיר לכולנו – מחזירים את העיר לתושבים!".
שיתוף הציבור במקרה הזה הוא פתחון פה לחזק, לשבע ולבעל המאה. אם בכל דבר צריך לשתף את הציבור, אז השיתוף צריך להיות לא רק במעשה (שינוי חתך רחוב) אלא גם במחדל (אי שינוי חתך רחוב). בשנתיים שחלפו מהבחירות איש לא שיתף אותי בכוונה להמשיך לסבסד חניות לתושבי רחוב בלוך, לשאוף זיהום אוויר, להיפגע מרכבים משתוללים ולסבול מאזעקות. אם עיר לכולנו בוחרת להיות לטובת בעלי החניות בבלוך היא בוחרת צד מאוד מסוים ומאוד מנוגד למצע שלה. העובדה שהיא מציעה רעיונות מצוינים כמו מהיר בעיר לא ממש משנה את זה. אגב, להיות באופוזיציה ולא להשפיע זה ענין של החלטה. לדעתי האישית, החלטה שגויה מאוד.
כשמצביעים לדב חנין ולעיר לכולנו לא מצפים שתתקפו את חולדאי מימין- וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אבל, לכל קדנציה יש מוצאי קדנציה.
קצת מספרים "קרים" יכולים לעזור לקרר את הרוחות?
מעודד, הבנתי שברחוב בלוך יש היום 120 חניות רכב פרטי ציבוריות בחינם, 60 מהן אמורות לעבור להיות שבילי אופניים. יש ברחוב כ600 תושבים, כך שיש שם 480 איש שמסתדרים בלי רכב פרטי.
אלו תושבי בלוך.
אבל כשאורי אומר שצריך לשתף את התושבים – אני מסכים. יש צורך לשתף לדוגמה את 15,000 רוכבי האופניים שנוסעים יום יום לעבודה ויושפעו משבילים באיזור רחוב בלוך. (כ-5000 רוכבים יוממים לעבודה וללימודים, ברובע צפון מזרח, רובע צפון ורובע מרכז העיר). נניח ומדובר רק ב-שליש – רק תושבי הרבעים שקרובים לרחוב – עדיין מדובר ב5000 איש.
בהסתכלות מקומית, מה שמוטל על כף המאזניים הם סיכון החיים של 5000 איש, מול 600 אנשים שלחצי מה (שוב לפי נתוני העיריה) אין בכלל רכב. אותם 300 אנשים משלמים ארנונה בדיוק כמו 300 משקי הבית שיש להם ארנונה. על הכף השניה של המאזניים יש את הנוחות קצרת הטווח של 300 משקי בית.
בהתכלות כללית, המצב של בעלי הרכב גרוע עוד יותר.
משק בית ממוצע בישראל שמחזיק מכונית ממוצעת אחת, ישלם עליה בשנה 30,000 ש"ח בשנה. בהוצאות ישירות. עוד 20,000 ש"ח בשנה, המשפחה תשלם בהוצעות עקיפות בגלל שלטון הרכב הפרטי (על פקקים, תאונות דרכים, ייקור הדיור, זיהום אוויר ועוד מרעין בישין). חלק מאותם 20,000 (או 45 מילאירד ש"ח בשנה ברמה הלאומית) הם סבסוד של העניים את העשירים.
======================
עד כאו הנתונים וכעת לשאלה, האם מישהו שאל אותי, כאשר החליטו ש-4 נתיבים באבן גבירול יוקדשו לרכב הפרטי ורק 2 להליכה ברגל (ואפס לאופניים)?
האם מישהו שאל את התושבים כאשר במשך 63 שנה, נתנו עוד ועוד ועוד ועוד ועוד לרכב הפרטי? האם מישהו התייעץ איתנו כאשר החליטו שכדאי לשפוך מיליארדים על "מלחמה בתאונות הדרכים", מלבד לעשות את הדבר הנכון והכי זול (תחבורה ציבורית ואופניים על חשבון הרכב הפרטי ועוד כמה צעדים שהם גם זולים וגם יעילים ).
אני לא זוכר כזו התייעצות.
=========
שיתוף תושבים – בבקשה. שיתוף אומר שהתושבים רוצים לקחת אחריות על חייהם. וזה סבבה. זה מעולה. אבל אחריות תמיד באה עם סמכות. אם תושבי בלוך רוצים להמשיך ולסכן את חיי תושבים אחרים, שיקחו על זה אחריות (לדוגמה שמבקרה של פציעה ברחוב שלהם , הם ישאו בנטל הכלכלי) .
אם הם רוצים תחבורת רכב פרטי – שיתחילו לשאת בנטל הכלכלי האמיתי של העלויות שלו.
שיתוף תושבים != שיתוף של הנהגים בלבד.
מורין, את צודקת שאני מבין בענייני עירוניות פחות מחלק מהאנשים האחרים כאן, אולי מכולם. אבל אני יודע על הנתצ"ים המתקרבים, ויודע על העבודה שעשתה עיר לכולנו במהיר בעיר גם כאן בתל אביב יפו וגם מול משרד התחבורה. אני יודע גם מה אני רואה במרכז העיר כשאני מסתובב כאן ברגל, או באופניים, ונושם חצי אוויר חצי זיהום, וקולט שהחזון של העיריה הנוכחית הוא להפוך את כל האיזור למלכודת תיירים אחת גדולה, עם חניון עצום מתחתיה. שבילי האופניים הם חיוביים אבל נראה לי שהם טיפה בים החזון של חולדאי. לדעתי? מס שפתיים שהוא משלם כדי שניתן לו עוד זמן להגשים את החזון הזה. אבל זו רק דעתי.
אליאב, גם אני לא מת על "להחזיר את העיר לתושבים" כי אני חושב שהכוח אף פעם לא נמצא בידי התושבים. למיטב הבנתי הוא לרוב בידי המיליונרים ובעלי הכוח. האתגר הוא לבנות מודל של דמוקרטיה שיאפשר למספר גדול ככל האפשר של תושבות/ים להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות, וייאלץ את הנבחרים ליזום ולהתחשב בתהליך הזה. (ולא משנה מי הנבחרים ומאיזה תנועה או מפלגה). אתגר לא פשוט בכלל, אבל זה בעיני מאבק משמעותי.
יואב, הדברים שנאמרו על אליאב, אוהד, וישראל בשביל אופניים נשמעים לי כמו שטויות גמורות. לא יודע מי אמר אותם. מצטער על כך. אתה מכיר את האנשים פחות או יותר כמוני ויודע מי הם / אנחנו. בקשר למאמר של נח, כל מה שאני זוכר זה תיסכול גדול שלו מהעבודה מול חולדאי בשנתיים וחצי האחרונות. יכול להיות שהוא טעה בדברים הספציפיים שאמר. אבל להאשים את נח שהוא בעד חניונים זה אבסורד מוחלט. אני יודע בוודאות שהוא מתעב אותם, אם כי זאת מן הסתם לא המילה שבה הוא ישתמש. ושוב: בכתיבת המצע של עיר לכולנו השתתפו כמה מאות אנשים. בקמפיין השתתפו כמה אלפים. הבטחנו הבטחות גדולות לעיר ולעצמנו. לא הוגן, ולא מעשי, לצפות מחמישה שישה אנשים לקיים את כל ההבטחות האלו.
גיל, נכון, יש גם סוף קדנציה. תצביע למי שנראה לך הכי מתאים.
איל, לדעתי אתה טועה. כשחולדאי רצה מס שפתיים הוא צייר שבילים על המדרכות. אף אחד בעולם לא מפקפק ב-100 ק"מ של שבילים מזוייפים. הוא ממש לא היה צריך את הזעם של הדיירים בבלוך, או את התביעה מגלוסקין. ולפחות בפרוייקט ההשכרה הוא שם מליונים.
יש שינוי בעירייה. למדו משהו מהאג'נדה שלנו. זה לא דבר רע. זה לא קונספירציה. וצריך לתמוך בזה. אם זה ימשיך אולי אפילו כדאי להכנס לקואליציה ולהשפיע בשלבים יותר מוקדמים. חולדאי הוא לא איש נחמד, אבל הוא ביצועיסט, אם הוא מקדם את הנושאים שחשובים לנו צריך לעזור ואולי באמת לכתוב ולהכניס פרוטוקול של שיתוף.
ואני לא אמרתי שאתה אישית לא מקשיב למומחים – אני אמרתי שחבל שהתנועה לא מקשיבה להם. לפני שנתיים לא הקשיבו, והיום התחושה היא של זילזול (וזה מה שגרר את הריקושטים פה ואצל יואב). אנחנו חברים – לא אויבים – אפילו שאנחנו הולכים עם האג'נדה שלנו ולא אוטומטית מתנגדים לחולדאי גם כשהוא עושה משהו טוב.
אני מסכים. לצערי יש תחושה שבתנועה מתפתח אגף, שלא נקרא לו "פרנואידי", אבל הוא ללא ספק מאד מתלהם. למשל, הניסיון לטפול על אקטיביסטים – שפועלים רבות בכל מיני מאבקים עירוניים – את האשמה כאילו הם מקדמים את האינטרסים של העירייה בעבור כסף; או הטענות שבלוגרים כאלה או אחרים מחפשים כוח פוליטי על חשבון עיר לכולנו במטרה להשיק קמפיינים לראשות העירייה (!); כמו גם הגישה הפסאודו-גזענית (בהפוך על הפוך) בעניין מגורי סטודנטים בשכונות מוחלשות. מצד שני, כפי שגם כתבתי, חלק מהפעילים/נציגים של עיר לכולנו הם מהטובים שיש בזירה הציבורית המקומית (וגם הלאומית בעיני), ונח הוא אחד מהם. חבל שהתנועה בחרה דווקא את הכיוון הזה בעת הזאת.
מורין, אנחנו חברים, זה ברור לי ואני שמח שכך. ובהחלט בסדר גמור שאנחנו מתווכחים, גם עם חברים אחרים בעיר לכולנו היו לי ויכוחים.
אגב, אני מביע כאן לכל האורך רק את דעתי האישית, בשום צורה לא מדבר בשם עיר לכולנו ואין לי שום זכות לדבר בשמה.
אני חושב שיש בינינו חילוקי דעות לגבי אסטרטגיה. אני לא רואה איך שינוי משמעותי בעיר קורה תחת חולדאי. בשבוע האחרון קיבלתי במשיבון הודעה של העיריה המבשרת על חניון חדש בן 330 מקומות ברחוב מכבי, ובמקרה באותו יום הלכתי ברוטשילד, לשעבר רחוב אנושי, וראיתי את המגדל החדש קצת ממערב לאלנבי, ודמיינתי איך הוא יעבוד עם המגדל בפינה הדרום מזרחית של הרחובות, ועם זה בקצה המערבי של השדרה. בשיחה שהיתה לי עם חולדאי באחת מישיבות המועצה (כשהוא עולה לקהל), שאלתי אותו מה עם המחקרים שלפיהם עוד חניונים רק גורמים למכוניות נוספות להיכנס לעיר. אני נתפס בעיניו כמנומס והוא ענה בכנות (גם אם אחרי תנועת ביטול) שהמחקרים האלו נכונים רק מנקודת איזון מסויימת, ושבמרכז העיר חסרים עדיין אלפי מקומות חניה כדי להגיע לנקודת האיזון הזו. אלפי מקומות חניה. נגיד, סתם מספר, ששת אלפים. כלומר עוד שישה חניוני תרבות. או כעשרים חניוני מכבי. האם נקודת האיזון הזו, לדעת האנשים כאן, אכן קיימת, והאם עדיין חסרים במרכז העיר אלפי מקומות חניה? אם כן, אני מוריד את הכובע. אם לא אז אני מצטער, אבל אני לא רואה איך חולדאי מאמץ אג'נדה ירוקה.
המסקנה שעושה רושם שכמה אנשים הגיעו אליה כאן, לפיה עיר לכולנו מפריעה לחולדאי לקדם את האג'נדה של עיר לכולנו, לא תואמת את ההיכרות שלי עם המצב.
איל, אני לא קורא לתת "carte blanche" לחולדאי. אני חולק אתך את הדעה שהוא לא הפך לירוק בן-לילה, ושתורתה של ג'יין ג'ייקובס היא לא נר לרגליו. ולכן, הצורך לתמוך בצעדים ירוקים כאשר הם נעשים מקבל משנה חשיבות. תמיכה אקטיבית וללא סייג בשביל האופניים ברחוב בלוך ובמקומות אחרים, לא תמנע מאתנו לתקוף את המדיניות של חולדאי במקומות אחרים, וזו לדעתי צריכה להיות גם המדיניות של עיר לכולנו.
אם תרצה – הגישה צריכה להיות: תומכים בשביל אופניים ברחוב בלוך כאילו אין מדיניות חניונים; ותוקפים את מדיניות החניונים כאילו אין שביל אופניים ברחוב בלוך. אבל מכאן ועד מאבק למען מקומות חנייה חלופיים המרחק רב מאד.
אוקיי, אז צריך להילחם נגד חולדאי כשהוא בונה חניונים, לא כשהוא סולל שבילי אופניים. אגב, להקצות 60 מקומות חנייה בחינם בחניון גן העיר לתושבי האזור נושא עלות ציבורית של 400,000 ש"ח בשנה, ועוד לא דיברנו איך מקצים את המקומות ולמי. כמובן עדיף להוציא את הכסף על סבסוד למכוניות מאשר לשירותים חברתיים לאנשים כדוגמת גני ילדים וטיפות חלב. מעבר לכך, עד כה עיר לכולנו תמכה באלפי מקומות חנייה בחניונים חורגים במרכז העיר (טרם פרסום אצלי), כך שקשה להגיד שתנועה זו אינה מקדמת עוד חניונים במרכז העיר.
חולדאי עדיין מכור קשות לרכב פרטי, אין ספק בכך. מה שמפתיע הוא ההתמכרות של עיר לכולנו לרכב הפרטי שבמקרה שסביסו אנו חגים כרגע עולה על זו של חולדאי.
עקרונית הגישה הזו — להיאבק בחניונים ולא בשבילי אופניים — מאוד הגיונית גם בעיני. שוב, למיטב הבנתי עיר לכולנו לא נאבקה ולא תיאבק נגד שבילי אופניים. לכל היותר, אנשים בתנועה מרגישים שהשבילים האלו לא נעשים בתום לב ולא באופן מיטבי. האם הודעת התמיכה בחניה חינם לתושבים הסמוכים נכונה? אישית, לא יודע. אולי לא. אולי התיסכול מהעמדת הפנים של שיתוף הציבור כל כך גדולה, שהנוכחים בסיעה המורחבת בחודש שעבר הרגישו צורך ללכת רחוק מדי לטובת אלה שצעקו שם. שוב, לצערי לא הייתי בישיבה שבה התקבלה ההחלטה וגם לא באירוע שיתוף הציבור כך שאני לא יודע מה בדיוק קרה. ויואב, גם אני מצטער שפרוטוקולים של הישיבות לא עולים לאתר. אני מקווה שהמצב ישתפר.
אין לי בעיה שאתם מבקרים את עיר לכולנו. כולנו עושים את זה. העניין הוא לאן אנחנו מנסים להגיע ב-2013, ולדעתי הסיכוי היחיד לעצור את ההידרדרות של העיר הוא ניצחון של עיר לכולנו, והאסטרטגיה המנצחת היחידה היא לעשות עבודה בתוך התנועה — גיוס כספים, יצירת רשימות תפוצה של תומכים, בניה של תנועה חזקה — בתקווה שנצליח ביחד להפיל את המונופול הזה. חלק מהעבודה המייגעת ולטווח ארוך הזאת היא גם לבוא לישיבות במטרה להשפיע שם, ולהעביר את הידע שיש לכם.
אגב, יש בפיסקה למעלה שתי הנחות מוצא — ניצחון של עיר לכולנו כעניין הכרחי, ועבודה פנימה כאסטרטגיה להשיג אותו — ושתיהן לא בהכרח נכונות. אבל זאת דעתי, ודי הרבה בתנועה לא מסכימים איתה.
כלומר, אנשים לא בהכרח מסכימים עם הנחת המוצא השניה. כולן/ם די מאוחדות ברצון לנצח את הבחירות.
טוב, אז עלינו על ההבדל בינינו. אנחנו רוצים עיר טובה יותר, ואם אפשר עכשיו. לא בשביל הצבעות בעוד שנתיים וחצי. בשביל איכות חיים יותר טובה בשנה הקרובה.
לכן, אנחנו נתמוך בכל פעולה שתקדם את האג׳נדה ונתקוף כל פעולה או עמדה שמנוגדת לה. אם עיר לכולנו פועלת בניגוד לאג׳נדה (שקיימת במצע שלה ולא במצע של חולדאי) אנחנו נתקוף, וגם לא נצביע לה בעתיד, פשוט כי לא נאמין לה. באסה.
איל: המשפט "העניין הוא לאן אנחנו מנסים להגיע ב-2013" נשמע כמו אג'נדה של פוליטיקאים הנמצאים במשחק הפוליטי לשם המשחק, ולא של ארגון פוליטי הנמצא במשחק הפוליטי כדי להיטיב עם בוחריו. מה שמחזיר אותנו לתחילת הדיון ולפוסט של אליאב: בלבול מערכות.
אני אישית — שוב, לא מייצג את עיר לכולנו — לא מרגיש צורך להתנצל על הרצון לצבור כוח פוליטי. אני שמח שהוא אכן הושג ומקווה שיושג יותר ממנו — ומיד יפוזר בחזרה לכמה שיותר תושבים באמצאות תקציב השתתפותי ומודלים דמוקרטיים נוספים. (למשל הערב נערכת פגישה אצל נח בקשר לשיתוף ציבור בתהליך אפיון מאגר המידע החדש של הנכסים העירוניים. כמו תמיד, כולן/ם מוזמנים.)
לא מעט בזכות הכוח הפוליטי הזה, שנוצר מחיבור של מאבקים שונים ברחבי העיר, יגיעו בקרוב הנתצ"ים, גדלה השקיפות במועצת העיריה, שוחרר קובץ אלקטרוני של התקציב העירוני, הולכת להיות גינה ציבורית בקריית ספר, לא מפונים תושבים בכפר שלם, בית ספר תיכון עיוני המכין לבגרות מלאה בדרום העיר היה קרוב מאוד לקבל אישור (עד שמנהל החינוך העירוני הגיע למסקנה מעוותת בקשר למספר התלמידים שם והעדיף להשקיע כמו תמיד בצפון), נשברה ההתנהלות הבלתי חוקית של העיריה בדרישתה לקבל את אישורה להתכנסויות תושבים (התכנסויות פוליטיות, או מסיבות) ועוד ועוד ועוד. וזה בשנתיים וחצי מהאופוזיציה.
המצב לפחות במרכז העיר שבו אני גר עדיין גרוע, ואני לא רואה את חולדאי עובד בכנות כדי לשפר אותו, לא עכשיו ולא בעתיד. אז כן, אני אישית בהחלט מקווה לזכיה של עיר לכולנו בראשות העיריה ב-2013. אני פשוט לא חושב שזה משחק, מה שקורה כאן. אני חושב שזיהום האוויר בעיר הורג אנשים וההתנהלות השחצנית של ראש העיריה משפילה אותם / אותנו, וצריך לקחת את הדברים ברצינות ולעבוד כדי לנצח.
ההאשמות שעיר לכולנו, או מישהו בתנועה שמה ניצחון מעל האג'נדה הן מגוחכות ברמה בלתי נתפסת, בעיני. זה פשוט עובדתית לא נכון. תבואו פעם לאחד הדיונים המייגעים עד שיעמום על כל ניואנס של האג'נדה ותראו בעצמכם.
אני באמת חושב שאין פסול בכך שתנועה רוצה לצבור כוח פוליטי – בשביל זה היא קמה. אבל לדעתי ההתייחסות לבלוך גם לא מקדמת את המטרה הזו. הרי ברור שהתושבים שם (לפחות אלו שמעורבים במאבק) בחיים לא יצביעו לעיר לכולנו; ומנגד התנועה מאבדת את מוקדי התמיכה העיקריים שלה. כך שגם לאור המטרה של 2013 העמדה בקשר לבלוך מוטעית.
אליאב, יכול להיות שהעמדה הזו מוטעית. גם אני חושב שזיהום האוויר כל כך מחריד, וקטלני, שכל פעולה להקטין אותו חיובית. שוב, בהודעה שהוציאה עיר לכולנו אכן נכתב כך, ונאמר בפירוש שצריך תחבורה ציבורית, וצריך שבילי אופניים, וצריך את כל זה מתוך ראיה מערכתית וסדר נכון של עשיית הדברים.
בקשר לרעיון לתת לתושבים חניה בחינם בחניונים. לא הייתי בישיבה. אני יכול רק לנחש שהערך של שיתוף ציבור — ואנשים לפני הכל — כל כך גדול בעיר לכולנו שזאת הסיבה שהם נדחפו למקום הזה. ואגב פוליטיקה, האנשים שיושבים שם יודעים מי הקהילה שלנו ומי לא, ובכל זאת הלכו, בהודעה, לקראת תושבי השכונה.
אגב, עברתי אתמול בפינקס לראות את השביל החדש. לכל האורך מוייצמן בואכה סלאמס המגדלים מעבר לדרך נמיר מכוניות חונות בזו אחרי זו. לאף אחת מהן לא היה דו"ח חניה. מווייצמן לכיוון אבן גבירול המצב יותר טוב, אבל עדיין לא מעט מכוניות חונות בשביל.
אני בדעה שעיר לכולנו היתה ועודנה האפשרות הכי טובה בבחירות בגלל הסיבות שאיל ציין. יש לדעתי לעיר לכולנו מקום לשיפור גדול בהקשר של שקיפות ושיתוף הציבור (זה שלא יכול להגיע לכל ישיבה).
איל, בבקשה תעביר לשאר אנשי עיר לכולנו, ששיתוף הציבור זה לא לשתף רק את תושבי הרחוב שמשתמשים ברכב הפרטי, יש עוד אלפי אנשים שהעניין נוגע להם , שלאו דווקא שומעים אותם.
דרור, גם אתה "אנשי עיר לכולנו". אם מישהו מהתנועה לדמוקרטיה ישירה היה רוצה לקחת אולי פרוייקט, לבוא לישיבות סיעה ולהעלות אחר כך את הפרוטוקול לאתר אנחנו כולנו היינו יורדים על הברכיים ואומרים תודה.
כן, גם לדעתי שיתוף ציבור נכון מערב גם אנשים לא רק ברחוב המיידי.
איל, אני מפנה אותך ואת שאר תומכי עיר לכולנו לתגובות האחרונות שכתבו לפוסט הזה
אני חושב שהן מדגימות יפה על מה המאבק פה.
תודה, אליאב. ואוו, אמרת משהו וחטפת עליו האשמות מוטרפות מכל כיוון.
מדהים כמה מעט מירווח לטעות יש בנושא הזה, לפני שכולם חוטפים קריזה. מצד אחד באמת יש מקום להעריך את זה שהעיריה עושה את העבודה, אבל בשיא הרצינות, לא ככה עובדים. לא מפילים על אנשים החלטות שנראות להם סהרוריות לחלוטין, ואז מתחילים להסביר שבעצם זה לטובתם, או יותר גרוע (מבחינתם) לטובת איזשהו "כלל הציבור". גישה כזאת לא מזלזלת רק בתושבים, אלא גם בעבודה עצמה.
אני מקווה שנציגי עיר לכולנו יבינו בהקדם שהדרישה לשיתוף ציבור, במקרה של בלוך, היא "דמוקרטיק-ווש" ציני בידי הנימביסטים המקומיים. נימביסטים שאתם רובם לא עניין ולא מעניין ולא יעניין שום דבר ציבורי מלבד חלקת האספלט הפרטית שלהם.
אני מסכים עם הרבה ממה שאתם אומרים, אבל יש הרבה עמדות ודעות בעיר לכולנו. ביום שלישי בערב יש פגישה של פורום סביבה ותחבורה. אולי תבואו, ותייצגו את עמדתכם? בסך-הכל אלו עמדות שמקובלות ע"י הרבה אנשים בסיעה, (כמו שאיל השני כבר כתב) ואם יש תמיכה של הרבה אנשים זה משפיע על ההחלטות שמתקבלות. אפשר לבקר את עיר לכולנו מבחוץ, אבל באמת לא קשה גם להשפיע מבפנים, ואני אומר את זה כמישהו שמשתדל להגיע ולהשפיע בדיוק בשביל שהסיעה תמשיך ותייצג (בערך, אין דברים מושלמים בפוליטיקה) את הדעות שלי.