פופוליזם ואמנות הדחקת האופניים

האסימון מתחיל ליפול, ונראה שהמשמעות של החיים במאה ה-21 מתחילה לחלחל לעיריית תל אביב. ההכרה שבמרכז עיר טובה אי אפשר לדחוס עוד ועוד כלי רכב פרטיים מתחילה (באיחור רב) לקבל משמעויות אופרטיביות. ובאופן כה צפוי – כמעט מדעי – התחילה הבורגנות השבעה והאדישה של העיר להתעורר בריאקציוניזם אופייני. זירת המאבק – רחוב בלוך. כפי שפורסם לאחרונה, העירייה מתעתדת לשפץ את הרחוב, לסלול שבילי אופניים על הכביש ובשל כך – שומו שמיים – לבטל 60 מקומות חנייה ברחוב. אכן, כהרגלה של העירייה בקודש, הדבר נעשה ללא שיתוף ציבור ראוי, ואפשר להבין את התסכול של מי שהועמד אל מול עובדה מוגמרת. עם זאת, כפי שלרמן אבחן בצורה מדוייקת, זעקות השבר של חלק מתושבי רחוב בלוך – שניתן לסכמן ב"לוקחים לנו את החנייה!!!" – הן תופעה של NIMBY טיפוסי. הנימבי, ראשי תיבות של Not In My Back Yard, היא תופעה ידועה בחברה האנושית המאורגנת, שבה המדינה (או הרשות המקומית) עושה מעשה במרחב הציבורי לטובת הכלל, שנתפס (בדרך כלל ללא הצדקה) על ידי קבוצת תושבים קטנה כפוגע בזכויותיהם. נימביזם קלאסי הוא מצב שבו, למשל, מתנגדים תושבים להקמת מעון לחולי נפש ברחוב שלהם. המאפיין את הנימביזם הוא שבדרך כלל הטענות מתייחסות ל"זכויות" שכלל אינן מצויות בידי המתלוננים. בהקשר של רחוב בלוך, טועים המתנגדים כשהם חושבים שיש בידם זכות לקבל חניה *חינם* מהעירייה, על חשבון המרחב הציבורי. למעשה, כשהעירייה מחלקת חנייה חינם לתושבים, היא מסבסדת את בעלי הרכב על חשבון כלל התושבים – כולל אלו שכלל אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי. הטענות של המתנגדים מרגיזות אף יותר, בהתחשב בעובדה ששבילי האופניים ישרתו עשרות-אלפי אנשים, בעוד שהחניה-חינם בבלוך משרתת בדיוק 60(!) בעלי רכב.
זאת ועוד – השיפוץ ברחוב ישפר את הבטיחות ואת האוויר שהתושבים בו נושמים, בשל הפחתת התנועה. אבל, כאמור, כל זה מתאיין בעיני המתנגדים לאור הפגיעה בקודש-הקודשים של חייהם, הרכב הפרטי.
נראה שב-Ynet קפצו על אווירת הנימביזם הפופוליסטי – אולי בעידודם של ידידנו מרחוב בלוך – ופרסמו היום כתבה כל-כך אבסורדית, שאפילו הטוקבקיסטים שמלהגים שם דברי-בלע חדשות לבקרים לא השתכנעו. הכתבה מגיבה בהיסטריה ("היכונו לפקק הגדול בתל אביב") לכך שהעירייה מתכוונת לשפץ בקרוב את אזור כיכר רבין (כולל בלוך). וכל כך למה? כי העבודות ייצרו פקקי תנועה, וכי יופחתו מקומות החניה באזור. הכתבה מזהירה את הציבור מפני הסכנה הגדולה שב"הפיכת אי התנועה הגדול שבשדרות בן גוריון לשדרת שבילי אופניים שתחבר את שדרות בן גוריון לכיכר רבין ומשם לשדרות חן", ומפני האיום הקיומי שבהרחבת הנת"צים באזור. הגיע הזמן לרדת למקלטים: העירייה מתכוונת לשפץ את המזרקה הצפונית בכיכר רבין.
תהליך הגמילה מהרכב הפרטי, הנדרש מתושבי מרכז תל אביב, יהיה כואב. אבל אסור בשום אופן להיכנע לנימביזם שנועד להחצין את העלויות של סבסוד החנייה כלפי כולנו.