אם סוגרים חלקים מהשדרה השישית כל סופשבוע, אז גם את הרב קוק אפשר פעם בשנה

היום נתבשרנו שעיריית תל אביב החליטה לא לאפשר את עריכת מסיבת הרחוב השנתית ברחוב הרב קוק.
כתושב השכונה לשעבר, אני יכול להעיד שהמסיבות האלו הן ארוע קהילתי חביב ביותר, שנועד בראש ובראשונה לעודד חיים במרחב הציבורי ולאפשר לתושבי השכונה להכיר אחד את השני (וכבר אמרנו עד כמה האזור הזה סובל מתת-פיתוח).
העילה לכאורה לאי-מתן האישור היא שמרגע שעמדת הדי ג'יי מחוברת לחשמל, נדרשים התושבים להוציא רישיון עסק. למען ההגינות אומר שלא שמעתי ממקור ראשון את עמדת העירייה, ולא ערכתי מחקר משפטי בעניין. עם זאת, על פניו, העמדה הזו של העירייה נראית מופרכת, וכנראה מבוססת על פרשנות מאד מרחיבה של המושג "עסק" שבחוק. בשל סמיכות הארועים לביטול מסיבת הרחוב בפלורנטין, אי אפשר שלא לחשוד שהסיבה האמיתית להחלטות היא פשוט שמישהו בעירייה (או במשטרה) החליט שהמסיבות הציבוריות האלו גורמות ליותר מדי כאב ראש. כנראה שמישהו חושב שהשמיים יפלו אם חלק מרחוב הרב קוק – שאורכו בקושי 150 מטר וממש לא מהווה עורק תנועה חשוב – ייסגר לתנועת רכב לחצי יום.  
כדוגמה למדיניות מנוגדת לחלוטין, ראוי לציין את ה-Street Fairs שנערכים במנהטן באביב ובקיץ בכל (!) סופשבוע.

[סגירת השדרה השישית]

אני האחרון שמתכוון לעשות אידיאליזציה למנהטן, על כל מעלותיה וחסרונותיה. אבל אין ספק שהנכונות של העירייה לסגור בכל סופשבוע עורקי תנועה ראשיים – וב"ראשיים" אני מתכוון למפלצות תנועה כמו השדרה השישית וברודוויי – יכולה וצריכה להוות מקור להשראה. אמנם מדובר באירועים מסחריים, אבל לא נראה שמדובר בסוחרים גדולים (רשתות), וכן אין השתלטות של נותני חסויות על המרחב. ואצלנו – כנראה חושבים שכל מערך התנועה ה"מורכב" של הכרם יקרוס אם תתקיים, פעם בשנה, מסיבה בבלוק אחד של רחוב הרב קוק.